בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כותבת אותנו

הוא מעניין אני ילדתו ואלה אנחנו
לפני 7 שנים. 9 בנובמבר 2016 בשעה 12:08

יש בי המון סיפוק. כשאתה יכול לעשות ועושה בי כרצונך.

הכאב, הקשיים, המקומות הנמוכים שאני בהם, הצורך הכל מתגמד ומתכסה בכיסוי אחד- סיפוק.

שפחה מסופקת שנותנת את כולה וכל פעם עוד ועוד חלק זה ממלא אותי באושר ואמביציה. 

בסוף סשן חייבת את הזמן הזה שאתה עוד שם, שאני רואה אותך.

יש המון סוגים ל after care וזה אחד מהם.זה חלק שמאוד מחזק ומעצים.

מרגישה כמו חומר ביד היוצר.

יותר ויותר מתעצבת בדיוק כמו שאתה רוצה.

זה רחוק יותר ממה שאי פעם חלמתי, זה טוב יותר ממה שאי פעם ייחלתי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י