כותבת אותנו

לרגע אתה אדון מאלף כלבה
ברגע אחר את אדון מחנך שפחה..

עם כיסוי עיניים וגאג הדוק
כל החושים התחדדו, כל מגע היה רגיש יותר וכואב יותר.
הפטמות שהיו עוד רגישות מעונש קודם החלו לכאוב מחדש, המצבטים שהוציאו ממני תחינה.זה תמיד קשה להתחנן.
השוט שהצליף, הכאיב וסימן כל פעם חלק אחר בגופי הכל הפך למערבולת סוערת בתוכי ופתאום הכל נעצר כשהנשימה שלי בידיים שלך ואין כלום מסביב רק הרגע הזה ואחריו הכל כאילו אחר.
כשהנשימה חוזרת גם המערבולת חוזרת כואבת יותר ומענגת יותר ואני עפה רחוק מאוד כשאתה מוציא ממני גמירות נדירות ועמוקות ומנגד אני מתענגת בלענג אותך בשפתיים שלא יודעות שובע מהטעם שלך. כשאני שם כמו שאתה רוצה פתוחה, חשופה ופעורה לשימושך. מבוכה,עונג וכאב מתערבבים ואני שומעת אותך נהנה וזה עבורי רגע השיא.
המערבולת כמו הסימנים נשארת בתוכי עוד הרבה אחרי...