לפני 7 שנים. 13 במאי 2017 בשעה 8:10
אלה לא היו ההצלפות החדות
גם לא הסטירה הראשונה
היתה זו לפיתת היד
המהירה, הפתאומית, החזקה שלך
על גרוני שהביאה אותי בדיוק למקומי.
מהמקום הזה למקום אחר
שגם הוא הפך להיות מקומי
בו אני נלחמת עם עצמי ונכנעת
נלחמת וטועמת אותך
וטעמתי והרגשתי אותך בתוכי
וכאבתי וגנחתי ולבסוף חייכתי.
זו הידיעה, התחושה, ההבנה
של המקום שלי מול המקום שלך
וזה בדיוק המקום בו אני רוצה להיות.