לפני 6 שנים. 13 באפריל 2018 בשעה 16:22
וזה הרגע הנה באה השעה...
ואתה שם וגם אני והעולם האחר נשאר מחוץ לדלת הנעולה ובפנים הכל גועש,רועש, לוהט.
רוצים כך וגם כך. לתת כל מה שיש לקחת את הכל ומעבר.
דחיפה אחת, בד שנקרע, יד חזקה, בוטחת לוקחת את הנשימה, שומרת ומרגיעה רק לרגע אחד את החיה הרעה שמתפרצת ממני מחדש ברגע שאחרי.
כאב מהול בעונג, עונג עמוק ועמוק יותר בדיוק כמו שאתה אוהב, בדיוק כמו שאני אוהבת. פרוע יותר, פראי, להט חסר מעצורים.
והכל מתערבב זה בזה. גניחות ואנחות, מבטים שרואים כל חיוך, כל כאב, כל תחושה, מילים מדויקות, ברורות, רהוטות. רגעי שיא שמעיפים רחוק נוטפת ממך, נוזלת ממני.
וזמן לקפה.
הדלת שוב נפתחת ונסגרת וכולי שלך באהבה משני צידיה.