פתחתי את החשבון הזה בשביל שאוכל לשתף בכל מה שקורה לי כאן בעיר האורות ומעבר לה. אני מודה שבהתחלה קצת התאכזבתי מההודעות שהייתי מקבלת וזה אחד מהגורמים שגרמו לי לוותר על כל העסק.
אני לא יודעת מה נחת עלי שהדליק אותי כל כך לחזור לקהילה, אבל אני מקווה שהפעם הזאת תהייה יותר מעניינת ומספקת :)
אחד הדברים שאני הכי גאה בו הוא "מסמך האהבה" של א' ושלי.
כתבנו אותו בבוקר אחרי שאמרנו אחת לשניה "אני אוהבת אותך" (סיפור בפני עצמו שאני צריכה להעלות !)
זה קרה בחודש השלישי שלי בפריז (אחרי שהייתי אמורה להישאר רק חודשיים ב"חופשה" הזאת). אפשר לטעות ולקרוא לזה "חוזה בין גברת לשפחה". אבל, זאת תהייה המעטה פושעת במשמעות של המסמך הזה ובמה שהוא מסמל עבורינו. הוא מסמל את ההתחייבות שלנו אחת לשניה ולמערכת היחסים המיוחדת שיש בינינו.
אני מאוד מתרגשת לשתף אתכם בתוכן שלו, הוא תלוי בחדר השינה של א' ועדיין גורם לי לפרפרים בבטן כשאני מסתכלת עליו :)
המסמך המקורי הוא כמובן לא בעברית אבל אני מקווה שעבודת התרגום שלי היא הכי קרובה למקור :)
הערה אחרונה לפני התוכן : שיתפתי כאן רק את הסעיפים העיקריים, יש עוד מסמך אחר שמכיל חלקים יותר שוליים וטכניים ופחות מעניינים שהוצאו מטעמים ספרותיים (חוקי בית וכו' בעיקר חוקים לשפחה p: , אני צריכה להעלות גם אותו בנפרד 😄 ), עמכם הסליחה, המתרגמת.
1. אהבה : אנחנו נאהבות. זו היא המהות העיקרית של היחסים בינינו והבסיס להכל. אהבה.
אנחנו בלעדיות מבחינה רגשית (אבל לא גופנית). כל החלטה שתעשה תהייה בראש ובראשונה למען שימור האהבה הקיימת בינינו.
א' ולין יכולות לקיים יחסים גופניים עם אנשים אחרים אבל לא א' ולא לין יאהבו אף אדם אחר. במידה ואחת מאיתנו מפתחת רגשות לאדם אחר היא תשתף את בת הזוג באופן מיידי.
אנחנו נאהבות, אנחנו אוהבות, אנחנו אחת.
2. סודיות : מתוקף העבודה וסגנון החיים של א', סודיות ודיסקרטיות מוחלטת תתקיים בכל מה שקשור ליחסים בינינו מצד לין. זה כולל את האיסור לחשוף תמונות, שמות אמיתיים או כל פרט אחר שיכול לקשר בחזרה לא'. א' רשאית לשתף ולחלוק כל פרט של מידע שהיא מוצאת לנכון עם אנשים נבחרים שהם חלק מהעולם.
3. שליטה : לין מכריזה בזאת על התמסרות מוחלטת בגוף בנפש ובלב לא' מתוך אהבה,אמון וכבוד הדדיים . כל הוראה או החלטה של א' תבוצע קודם ורק לאחר מכן ללין יורשה לערער עליה.
4. חינוך : א' לוקחת על עצמה את האחריות לדאוג לחינוך של לין ולהתפתחות שלה. לטפל בכל בעיה שקיימת, לתקן כל התנהגות שתסכן את הקשר, לעזור ללין להגיע לגבהים חדשים בחיים תוך כדי הגשמת המטרות שלה בעזרת שימוש ביד קשה או רכה כראות עינה. לין מקבלת על עצמה את א' המדריכה ומנטורית שלה בעולם ומתחייבת לפעול ככל יכולתה למען שיפורה העצמי בפן הגשמי והנפשי.
5. כיף וחוויה : אנחנו מתחייבות שנינו לדאוג לתבל את החיים שלנו בתבלינים של ספונטניות, נעורים, אנרגיה ולחיות ביחד חיים צבעונים ביותר ומרגשים ככל הניתן.
6. חיים משותפים : אנחנו מתחייבות לדאוג אחת לשניה בכל צרה ובעיה, בכל קושי או כאב. להיות קרן של אור אחת עבור השניה בכל סופה קשה. אנחנו מתחיצ יבות להיות ביחד בזמנים הטובים, הרעים ובכל שניה אחרת וגם אם לא נהיה אחת ליד השניה, תמיד נהיה ביחד בלב.
כאן חתומות בנשיקה : ** ופה חתמנו עם נשיקה מלאת אודם 😄 **
א' הפתיעה אותי, המסמך המקורי נכתב על חתיכת דף לבן. כשהיא ראתה שמשהו לא בסדר אצלי (והיא תמיד קולטת וקוראת אותי כמו ספר פתוח) היא שאלה ועניתי לה שהייתי שמחה עם היינו כותבות את זה יותר יפה.
יום למחרת היא אמרה לי לחכות לה בדלת כשהיא חוזרת מהעבודה ולא ללבוש כלום חוץ מאודם טוב. מסתבר שהיא הלכה לחבר טוב שלה שלקח את כל המסמך וכתב אותו על חתיכת עור אמיתית עם כתב בסגנון עתיק ועם קישוטים מסביב בעבודת יד.
נישקנו ביחד את המסמך ואז אחת את השניה בסערת רגשות מעלפת . בואו נגיד רק, שזה היה ערב טוב :)
אז זהו, זה השיתוף שלי :)
אני ממש שמחה שכתבתי את זה כאן, אפילו ירדו לי כמה דמעות כשנזכרתי איך א' הגיעה עם ההפתעה...
זאת הייתי אני.
מא' ועד ת'
בבלוג הזה אני אספר ואשתף על החיים במחיצת השולטת שלי א' :)ועל התקופה שאנחנו מעבירות יחדיו בפריז המדהיה!
לי קוראים לין, אני בת 24 מת"א. בלונדינית וחייכנית חסרת תקנה :)
בינואר נפגשתי בפעם הראשונה בא', הצרפתיה המדהימה 3>
הכל התחיל בגלל שמיכל, החברה הטובה שלי מהתיכון, שכנעה אותי ללכת לטייל בים בחורף.
"מי הולך לים בחורף?!" שאלתי
"אף אחד, ובגלל זה יהיה לנו כיף. וגם כן את, עד שאין גשם, בואי נצא לסיבוב, נמאס לי להירקב בבית" היא ענתה.
בכל מקרה, עת אנו הולכות לנו באחד מחופי תל אביב עוברת לידינו בחורה כבת 28 (לאחר מכן מסתבר 30)
עם שמלה קצרה לבנה שמתנפנפת לה ברוח, שיער קצר ומסוגנן בצבע חום אגוז משולב באדמדמיות ועיני ענבר.
החזה שלה היה זקור ומובלט על ידי השמלה והרגליים החשופות שלה היו דקות ולבנות עד מאוד.
הלב שלי החסיר פעימה.
מיכל ישר קלטה אותי.
"לכי תגידי שלום"
"עזבי, לא יקרה, מה לי ולה"
"לין, את משגעת אותי, אם אני הייתי נראת כמוך בחיים לא הייתי מפחדת לגשת למישהי"
ואולי באמת הייתי אומרת שלום אם לא הייתי מרגישה כמו ילדה בת 16 שרואה את החתיך של שכבת י"ב
וקופאת בו במקום.
בכל מקרה, שעתיים אחר כך התיישבנו בבית קפה לשתות משהו בשביל לחמם את הגוף והנפש.
תוך כדי הפוך גדול וחצי דרך אל תוך מאפה שוקולד הדלת נפתחת ונכנסת לה בחורה כבת 28 עם שמלה לבנה קצרה ושיער חום אגוז אדמדם.
"לין זה סימן משמיים!"
"הו שלום למאמינה הגדולה, ספרי לי עוד על השמיים אחרי הבייקונים של אתמול בבוקר"
"תפסיקי להתחמק, תתחילי לשחק או שאני הולכת אליה ומתחילה איתה בשמך!"
כזאת מיכל, עדינה ורוויה בטאקט.
בכל מקרה, גברת שמלה לבנה התיישבה בשולחן לא רחוק ואחרי דקה של כיווני מבטים כאילו אקראיים הצלחתי לתפוס את המבט שלה ולשלוח חיוך רב משמעי (לימדתי את מיכל להשתמש בטריק הזה על גברים והוא אף פעם לא נכשל, החלטתי לנסות אותו גם בעצמי). היא הסתכלה עלי למשך 4 שניות (ארוכות) וסימנה לי עם הראש על הכיסא הפנוי שהיה לידה.
הלב שלי הפסיק לעבוד.
אחר כך העלמה בלבן הסתכלה על מיכל במבט שואל של "האם אוכל לגנוב אותה?", מיכל הגיבה במחווה מסכימה ודחפה אותי לקום.
התיישבתי לידה.
"היי" אמרתי, והרגשתי איך כל השנינות והעוקצניות שלי עוזבים אותי. באותו שלב פחדתי שלא אוכל למצוא עוד מילים להמשך השיחה.
"bonjour" היא ענתה במבטא צרפתי מקסים.
הלב שלי נמס ויצא לגמלאות, שלוש חולשות עיקריות יש לי, נשים יפות, מבטאים ופרטנרים שולטים.
בסופו של יום התברר שהיא מחזיקה בשלושתם אבל בנתיים ידעתי רק על שתיים וזה הספיק לי.
מסתבר שדווקא כן הצלחתי לגייס מעט שנינות ועוקציניות.
קוראים לה א', צרפתיה שבאה לביקור של שלושה שבועות בארץ לשילוב של ביזנס ופלז'רס.
"אשמח מאוד למלא את החלק של הפלז'ר" אמרתי בקול ,
"נראה עוד בקשר לזה" היא ענתה עם קריצה.
מפה לשם קבענו להיפגש בפאב באותו הערב. לטענתה התבטלה לה פגישה, לטענתי היא ביטלה אותה בעצמה.
נפלו ארבע חמש קוקטיילים, עוד כוס קאסטיל ופתאום המרחק בין העיניים הירוקות שלי ועיני האגוז שלה הצטמצם לכדי סנטימטרים בודדים.
נשיקה.
חשבון. מונית. מלון. חדר יקר.
"אני לא עושה דברים כאלו בדרך כלל"
"אני בטוחה שלא"
"תתפשטי", היא פקדה.
"מה?" עניתי בהפתעה.
"אני רוצה לראות אותך ללא הבגדים לפני שנמשיך"
"אני אהה..."
"בלי אהה, אני רואה שיש לך גוף יפה מאוד ואני רוצה לראות אותו בלי שום הפרעה באמצע"
אני לא יודעת מה זה היה. היה משהו בקול שלה שלא השאיר לי ספק שאני בהחלט אבצע את מה שהיא אמרה.
ערומה, הבגדים הכיסא והשידה.
"שימי את הידיים מאחורי הראש בבקשה"
"מה? אהה..." , אמרתי שוב כאילו שיש בתוכי כוח להתנגד בכזאת סיטואציה.
"בלי אהה!" היא הפליקה על האף שלי עם קצה אצבעה.
ערומה. הידיים מאחורי הראש.
"תקשיבי" היא התחילה לדבר תוך כדי שהיא מתיישבת על המיטה.
"את מאוד יפה ומצחיקה, הערב היה מאוד נחמד עבורי" אני מתחילה לחייך.
"אבל", היא המשיכה, "אני לא מתעניינת בדברים הרגילים, אני אוהבת לשלוט בפרטנריות שלי. אני לא יודעת אם את מכירה את העולם הזה אבל..."
אני בטוחה שהייתי שמחה לשמוע את ההמשך אבל הברכיים שלי כבר לא יכלו להחזיק את משקל הגוף שלי וירדתי לישיבה על הברכיים".
"או שאולי בכל זאת את מכירה?" היא צחקקה לעצמה.
"כן" עניתי " ואני לא מאמינה איך יצא ששתינו..."
"שקט" היא חתכה אותי, "במזוודה, מתחת לז'קט האדום, תביאי לי את זה עם הפה שלך".
מתחת לז'ט האדום היה crop מעור שחור מעוטר באבני חן. בחיים לא ראיתי צעצוע כזה מושקע ויפה.
באותו ערב (שנמשך עד הלילה ואז גם קצת עד הבוקר) הגעתי לרמות סיפוק שהיו משאירות אותי שבעה למשך חצי שנה לפחות. (מאוד רציתי לפרט יותר על מה שהיה בלילה, אבל א' לא הרשתה לי).
נפגשנו ככה עוד כמה פעמים בשבועיים שנשארו לה בארץ.
הייתי מאוד עצובה כשליוויתי אותה לנתב"ג. המשכנו לדבר בטלפון ובסקייפ.
יום אחד במרץ היא העלתה את ההצעה שאבוא לגור איתה בפריז לתקופה ניסיון של שלושה חודשים.
הודעתי לעבודה, עזרתי להם למצוא מחליף (הם היו מאוד תומכים), קיבלתי את ברכת ההורים והחברים ובתחילת יוני עליתי על מטוס ונחתתי בפריז.
חודש ומשהו של חוויות מדהימות עבר עד שהצלחתי לשכנע את א' שתרשה לי לפתוח חשבון בכלוב ולספר על כל החוויות שלי (בתנאי שאשמור על הפרטיות שלה ולא אחשוף שום פרטים מזהים) ואשתדל לפרסם בבלוג שלי על החיים שלנו יחדיו בפריז.
ואם מישהו קרא עד לכאן ולא התייאש באמצע. יקח לי זמן להדביק את כל החוויות שעברתי עד לזמן ההווה אבל עדיין חשוב לי לשתף ולחלוק.
עד כאן מפריז,
לין :)