את שנשארת כדי לחקור.
את שלא תפחדי על ההתחלה.
את שתעיזי לדבר מזימה,
את שתצליחי גם לבצעה.
את שנשארת כדי לחקור.
את שלא תפחדי על ההתחלה.
את שתעיזי לדבר מזימה,
את שתצליחי גם לבצעה.
לחוות שוב שליטה.
להיות זו שמקשיבה,
שנענית לכל מזימה.
שביל פירורי הלחם מוביל את הדרך חזרה.
אני מרגישה שגם אני צריכה
שביל, דרך סלולה
לדרכי הישנה.
חסר לי הלהט של המעשה
חסרה לי המסתורית
אני רוצה לפחד באמת
ולדעת שאני באמת מוגנת.
אני גם רוצה להחזיק בצד השני של השוט.
לדעת שמי שמולי רוצה את זה ומוכנה.
להרגיש את הרצון והתחושה.
אני רוצה אבל לא צריכה.
האם זו האמת?
אני לא בטוחה...
זוהי שאלת מיליון הדולר,
יש שביל אך אין תשובה.
מודה, אני מחכה.
ליום בו תטבע שליטה.
ליום בו תעשה בי כרצונה.
אולי זה לא יגיע...
מה יקרה בדרך?
קצת חוששת וחושבת
אולי לערב אחת זרה,
שרק תיקח שליטה.
האם תיקח יותר מכך?
זה איני רוצה.
ובכלל לא מוזר וזר?
למי יש עצה?
ושיר, שיהיה מעניין יותר...
אני מדחיינת זמן שינה במיטה אז למה לא לכתוב לכן?
יש לי אהובה חדשה וזונה קטנה.
כמה קטנה?
כזו קטנה שהיא עוד אמרה, אני לא אוהבת
סאדו מאזו.
ואז נפתח ראשה והיא גילתה
את כמות ההנאה
שבלשרת אישה, להיות למענה.
לכאוב את עונשה כשהיא חצופה...
לדעת שאני מחליטה
ולהיות רגועה.
הכל תחת שליטה
שלי.
מלאה:
אור ואהבה
בריאות
גאולה
דבש
הצלחה והתחלות חדשות
שנה ואוו
עם זינוק
חופש או חבלים, תלוי את מי שואלים
שנה טהורה
יפה
עם כפרה
לויאליות בקשרים
שנה מתוקה
עם נוחות לשולטות
ססגוניות וסגול בישבן
עוקץ
פלוגרים ופרחים
צוף
קשירות
ריקודים
שמש
וכמובן תרגולים
כמעט חצות תכף נרדמת
לעצמי קצת כותבת
מתי תגיע האחת
שכל השאר ידמו לאפס כמולה
אותי תעטוף ברוך
תכה בנחישות
בי תעשה שמות
למולה אוכל לבכות
מי חרש לי על הבלוג ב 31.3...?
לילה כיום יעיר
איך היא אוהבת את הלילה
כמו שמיכה נעימה המכסה
איך היא אוהבת את השקט
את השלווה
אוהבת אתגר אינטלקטואלי והנאה
רעש שקט פינת המולה
איך היא אוהבת את עצמה
ואת העולם בתמורה