לפני 5 שנים. 28 במרץ 2019 בשעה 9:51
העבר כמו נחש על רגלי,
מזכיר לי את הקטע בנסיך הקטן.
זה יוכל לחנוק אותי ולהמית,
זה יוכל לשחרר אותי לחופשי.
קרה מה שקרה שלשום, זה עוד בבשרי.
לא ציפיתי לכך ולא הייתי מוכנה,
עוד תוהה איזה מנגנון מוחי איפשר את המקרה.
ממש לא יודעת איך להתייחס לכל זה.
סמים ואחרים, ממצה את זה, בהגזמה.
בירה אחת וקשה לישון,
החלומות מוזרים.
קמה בבוקר ומרגישה כאילו שמו בי לֵבנה.
העתיד לא ידוע.
חוסר אונים מסוג אחר, אין לדעת מה שולט בכל.
לא יודעת מה יקרה בצעד הבא, מבעית או מעורר פליאה?
כמה ריגוש יכול להיות בכל האפשרויות המתחבאות מלפני.
צפה על גלי המוזיקה.
מילים מרגיעות ומכוונות,
תמונות לעיני קופצות.
שם אני רוצה להיות.