שנה חדשה החלה.
והיא חדשה, קטנה ונקיה.
יש לה בדיוק סוף,
תאריך תפוגה?
ומה יהיה השנה?
מה את רוצה?
במה אברכך ילדה?
מה יקרה בך השנה?
אולי השנה אשחרר שליטה,
רק בשביל לגלות שהיא בכלל אינה.
לגלות שהיא הייתה כאן כל הזמן.
ממש ממש מזמן מחכה.
לשחרר טינה, להרבות אהבה.
לשחרר אמונות שהגבילו,
בכלל, לשחרר אמונה.
לנשום עמוק פנימה, לשחרר את הנשימה.
ואולי אחרי זה,
אולי,
אבחר לקחת עוד נשימה.
אני רוצה לעשות מקום לאנשים טובים שיבואו אל חיי.
להעמיק קשר עם אנשים שישנם לי.
רוצה לכבד את הגבולות שלי, לחדד אותם.
לשחרר מאהבה
ולתת לה ליפול אל תוך ידיי.
לדעת לתת את כל ליבי.
ולדעת להשיב.
להשיב אם מישהי רומסת אותו ומעמירה בי,
אם מנצלים אותו ואת טוב ליבי לשים לכך סוף.
לסלוח לה, שהרי היא רק רוצה אהבה וטוב.
ללכת.
לדעת לתת את כל ליבי,
לדעת שהוא עדיין רק שלי
וישאר שלם,
ישאר פועם,
ישאר איתי.
ליבי ינחה לי את צעדי.
מוחי יגיד לי מתי די.
מתי תעשי כבר! הכל טוב,
רק ראבק, תעשי משהו כבר.
ינחה אותי בים הטיפות האלו.
מוחי יעמול למצוא הכנסה ראויה.
עבודה, זו לא מילה גסה.
עבודה שאני רוצה.
הוא יאמר שזה בסדר, ברור שקשה.
את בסדר וזה יסתדר, את יודעת את העבודה,
וגם אם לא, את יודעת!
ואת תשאלי.
כן כן, אני אתרגל את זה.
לבקש,
בבקשה.
כמה פשוט.
וכמה... לא?
לדעת איך לבקש, ואולי גם לא.
ועדיין לבלוע את הרוק ולבקש.
ולקבל כן ולא והתעלמות.
ובוודאי, אני אשמח!
ולתת.
ולתת לאנשים אפשרות,
לבקש.
ואפשר לסכם בפשוט,
לחיות.
כל יום ודקה זו הזדמנות.
לעצור ולהתבונן
ולנשום ולצמוח.
לנסות, להיכשל ולהצליח.
כל יום מתחילה שנה.