כולנו כילדים היינו בקרקס...
תמיד שהגיע הרגע של המאלפת עם האריה זה הרגע שריתק אותי כילדה(מעניין למה..)
ההליכה שלה, הביטחון לנגד החיה המדהימה הזו, התקשורת הזו בין האריה למאלפת תמיד הותירה אותי נפעמת...כילדה
כמו שכתבתי במרבית בלוגי אני מודעת לכח העצום שבי הכח הזה שלא צריך שום אביזר..
בכח של הפנימיות שלי שיש בו עוצמה מאלף מונים...ומהמקום הזה אני מאלפת!!
הנשלט האינטלגנט (רגשית) יבין את זה מיד, יכיל את זה מיד,(שימו לב כמה מהות יש בהתאמה הנפלאה הזו)
וזה במבט, בעיניים, בהתרגשות, ואפילו במקצב הנשימה שלי!
בזה שהוא ידע מיד ללא מילים, מתי ואיך,
כן אני מאלפת אותו , והוא משתוקק לאילוף הזה, הוא כמהה לו,הוא מבין את הכח שבזה!
האושר הפנימי שלו רגוע, שלוו, נכון לו,והוא יודע בוודאות שזה המקום שהשתוקק להיות בו הרבה זמן!
אילוף נכון לא מגיע ממקום של חוסר כבוד, או השפלות שרומסות!
אילוף נכון זה מקום שמאדיר את האחר , שגם שהוא בפיסגה והאוויר דליל הוא עדיין יצליח לנשום..
אילוף נכון זה המקום האלוהי שלי (כן יודעת שמשתמשת בבטוי זה לא מעט אבל מעניין למה...)
אילוף נכון זה נתינה לאחר!!!
ושכל זה מתחבר יחדיו הוא שייך לי!!
במשפט אתה שלי"! יש את השייכות שלו אלי , משפט שיכול להרטיב אותי בשניה ..(תרתי משמע)
וכמו שאמרתי ואמשיך לומר רק שזה מגיע ממקום אמיתי, נכון, ללא עכבות!
בוקר של שבת(אוחח אני אוהבת)