לפני 10 שנים. יום שבת, 26 בספטמבר 2015 בשעה 5:18
....נרדמת כשאתה נשכב לרגליי, עם הקולר על צווארך. לוקחת את הרצועה לידיי.מעבירה את כף הרגל שלי על פניך, מכניסה את הבוהן לפיך, להרגיש בפעם האחרונה להיום את הלשון הרטובה שלך. עכשיו - אני ילדה קטנה.ואתה - כלב גדול, מסור ואוהב השוכב לרגליי ושומר עליי. אני בטוחה ושלווה. תחושת העור של הרצועה בידיים שלי גורמת לי לרוגע. בבוקר , מוקדם - אני אתעורר מחשק עז לקירבה. ואז - אעיר אותך בליטופים, אסובב אותך על הגב, אעלה עליך ואתרגש מזקפת הבוקר הזו שלך, מוכרת ואהובה.ארכב עליך, כשאתה מסתכל לי אל תוך העיניים - עד שאני מצווה עליך להוריד אותם. אתה חפץ, חפץ שימושי. כלב. אתה הכלב הגדול שלי. אחרי שאגמור- אמלא לך קערת מים ואניח אותה על הרצפה - במקום הקבוע. אתה תלקק לי את כפות רגליי כאות הודיה. אני אוהבת אותך. בוקר טוב.