לא לציפור

אולי לא אקום עוד בפני שיבה.

יתכן כי אוסיף לאכול בשר על אף נסיונותי.

אולי אשמח בנפילת אוייבי 

כנראה שלא תמיד אושיט את ידי לצדקה.

אדבר סרה באנשים קטנים גם כשאדע שאין זה הדבר הנכון לעשות.

סביר כי אשאר לשכב במיטתי ולא אעבור לדום אם הצפירה תתנגן ואני בגפי.

אולי אמצא את עצמי מצביע לבנט בערוב ימי כשאקדח צמוד לרקתי.

יתכן ואחנה בחניה כפולה כי אני "שניה קונה סגריות ויוצא". 

אבל לעולם!

לעולם לעולם לעולם!

לא אתעסק בסמארטפון שלי מול אמן מבצע על הבמה.

באמת שהתכוונתי לכתוב כאן משהו ובעודי בא לעשות זאת אני קולט שהפעם

האחרונה ש"כתבתי" כאן היתה לפני שלוש שנים. עובדה שעוצרת אותי וגורמת

לי לבחון מחדש מה בעצם רציתי לכתוב כאן עכשיו. שלוש שנים הן המון זמן ובמיוחד

שלוש השנים האחרונות שלי.

באתי למצוא פה זוגיות?

אהבה?

התמכרויות מיניות?

צומי?

מה באמת הצורך שלי לחזור לכאן שוב?

האם לבחון מחדש את ההמצאות שלי כאן בפרספקטיבה של זמן?

האם לברוח ואם כן ממה?

האם למצוא את מקומי ואם כן מה הוא?

האם זה יגמר בפוסט הזה עד לעוד שלוש שנים או עד בכלל?

אין לי תשובות לשאלות האלה. אלה שאלות שעלו ועולות לאחרונה ואולי המקלדת תחייב אותי

לחפש עליהן תשובות. 

אני ממשיך את מסע הצלב הרוקנרולי שלי גם אם אצלב על כך.

עוד כמה דברים שיונגנו במסיבה מחר:

http://www.youtube.com/watch?v=aEwtvuQOb3k&feature=related

http://www.youtube.com/watch?v=VNPp6x7j9I8

http://www.youtube.com/watch?v=kZ6h0kyqSRk&feature=related

http://www.youtube.com/watch?v=SzlpTRNIAvc&feature=channel

http://www.youtube.com/watch?v=JQOATAW-ZqE&feature=related

ברוס ספרינגסטין, סטינג, פיטר גבריאל, טרייסי צ'פמן - כולם על במה אחת.
10 דקות שעוברות משיא לשיא. זה לא נגמר עד שזה לא נגמר.
(פשוט אין שם אף גברת שמנה בסביבה).

זאת מבחינתי הופעה שאין לפספס.

http://www.youtube.com/watch?v=1p1W4NTbBXU

אתם אנשים גדולים. משמע, יש לכם אוזניים, עיניים, מערכת רגשית
תקינה ובריאה (טוב, נו, לרובכם הגדול) אז הנה כמה תזכורות מוזיקליות
איכותיות וללא שום קשר לנוסטלגיה. פשוט (וסליחה על הבטוי) "פעם"
כתבו מוזיקה, טקסטים, השיר היה הדבר המרכזי ולא המבצע. אני חוזר
על דברים שכבר אמרתי אינספור פעמים אבל רוב המבצעים היום
(וכשאני אומר "היום" אני מתכוון לפחות ל-20 השנה האחרונות) נראים
כמו פליטי פורנו העומדים בפני משגל של מעלה או מטה בין אם זה
בחו"ל או בארץ.
מישהו שאל שם בסוף האם מדונה היא דוגמה לכך ? כן. בהחלט
גם מדונה. בימבו משעממת עם פה גדול המרדימה נשמות ברעש ענק.

עכשיו אם באסתי אתכם בכך, שלכלכתי על אסתר וכאות מחאה אתם שוקלים
שלא להגיע למסיבה בחמישי אז דעו שיש לי עוד כמה "מלכים ערומים" במלאי
סו דונט פוש יור לאק.
(עכשיו זוזו ותנו לי לקחת את הכדור שלי).


http://www.youtube.com/watch?v=efHOIT1ROk8

http://www.youtube.com/watch?v=g_dduKiZb6w

http://www.youtube.com/watch?v=S6uEjifqTaI&feature=related

http://www.youtube.com/watch?v=4h9ARdPHSBg

במסגרת איזה מגניב שאפשר עכשיו להעלות קטעים מהצינורית עם הפנים
ליצור אני רוצה להעלות כאן קטע (אתה רוצה תעלה. למה כל ההצהרה הטרחנית
הזאת), שהוא סצינה מפורסמת מהסרט "גברים במלכודת" שיש בה את כל מה
שהקסם הקולנועי יכול להעניק לי ללא פטפטת וודי אלנית או עמוס גיתאיות.
סצינה פשוטה ונקיה כל כך המכילה בתוכה חום אנושי, מתח, ספק, אפלוליות,
עומק, כמה התרחשויות המתקיימות בו זמנית ואוטנתיות.

לא התחברתם? תמיד יהיה איזה סרט אוזבקיסטני "חשוב" לראות.

http://www.youtube.com/watch?v=1tqxzWdKKu8

זהו ?
אי אפשר עליו ?
הלנצח נאכל ג'אנק ?
פשוט להכנע לו ?
לוותר ?
להתמסר ?

אני חושב שניתן להשליך משוקולד השחר העברי מה זה אומר
כאשר אדם נאמן לעצמו, יודע מה יש לו לתת ושומר על סך
ערכיו. יש בזה שקט ועצמה של נפש מוארת.

(גם מהג'אנק אני אגרד משהו ערכי העיקר שיצדיק את מצפוני).

תראה..לפי מה שאני בודקת כאן התקלה כנראה חיצונית אבל יתכן וגם מתוך הדירה.

זאת אומרת שיגיע טכנאי ?

כן, אבל קרוב לוודאי שלא יצטרך אותך והוא יטפל בבעיה מבחוץ.

את יודעת שזה סוף שבוע ולא הייתי רוצה להשאר בלי אינטרנט כל השבת.

אנחנו מודעים לכך בבזק ועושים את המיטב כדי שהבעיה תטופל במהרה.

או קיי. אם הוא כן יבוא בששי יש לך הערכה מתי?

לא הייתי רוצה להשאיר אותך קשור ככה סתם בבית.

(לוחש) למה?

מה?

מה מה? באיזה ענין?

אמרת למה?

אה, לא לא. אמרתי "אההה".

אההה. כנראה לא שמעתי. בטח חלק מהבעיה בקו.

תהיי איתי בקשר?

כן.

http://www.youtube.com/watch?v=UPw-3e_pzqU


(זהו זה בשלב זה).

כך:



וכך:



או כך:



ואולי גם כך:



או אפילו כך:



וביננו, גם כך:




זאת קריאה אחרונה עבור כל הנשים החתינות בפועל ואלה המתחננות לבוא
יומן או חתנן לבוא. שימו לב, אקסיומה: כל שמלות הכלה נראות אותו הדבר.
לחזור שוב ?
או קיי.
כל שמלות הכלה נראות אותו הדבר.
שורה אחרונה שמעה אותי? מצוין.

נכון הוא שאם ממש מתבוננים בהן הן שונות אחת מהשניה אבל
ביום הדין (להלן, חתונה) אתן נראות בדיוק אותו הדבר ולא משנה
כמה כסף הוצאתן בעבור אותה שמלה. ההבדל היחיד שיכול לבוא לידי
בטוי הוא רק ברמת המחשוף אשר הופך את השמלה למשנית בחשיבותה
בעקבות הדאגה איזו פטמה תחשף ראשונה.
רוצות להיות שונות? אחרות? מיוחדות ביום חתונתכן? החליפו צבע
למען השם וצאו מהתפיסה שכלה חייבת להראות כמו קינוח קצפת
ענק. תחגגו קצת.