לא לציפור

תמיד אהיה מחובר לצד הנשי שלי ולפעמים עד כדי גועל של להקיא עלי אבל
גם שם אני מותח קוים אדומים והם נמתחים כאשר אני מגלם משום מה ושלא
בידיעתי סוג של אשה וביום אחד מקבל שתי פניות שונות מגברים. האחת
מנשלט המחפש שולטת והשניה משולט המחפש נשלטת (איזה קטע !!) כששניהם
יחדיו מזכירים לי את זכרותי ההומופובית המתנגדת לרגליים שעירות.
לא מוכן להיות צ'נדלר.

הדומית הראשונה שלי כינתה אותי בעבר "מלכה מתלמדת" שזאת היתה בדיחה
ראויה בשעתו (ובשעתה) אבל עדיין בדיחה ומאז זרמו הרבה מאד מים בנהר
"והתינוק הרך היה לגבר" שרואה את עולמו הבידיאסמי כמורכב הרבה יותר והכינוי
הנ"ל עשוי אולי להלום את המוטציה שהנני ואשר פותחה לי יחדיו אבל "בואו בנים"
הוא טקסט של קרן מור. לא שלי.

מה הביא אתכם לפנות אלי?
האם זה בגלל התמונה בפרופיל של הדי לאמר שגורמת לכם להניח שלא משנה
מה כתוב בו רק הומו או אשה מסוגלים להעלות כזאת תמונה?
האם זה בגלל הצבעוניות של הטקסט בפרופיל שלי, שמזכירה לכם טושים/ ועדת
קישוט/ בנות - בוא נפנה "אליה"?
אולי בגלל הטקסט הכאילו רגיש כזה כאילו שלי שרק סאבית או דומית כזאת כאילו
בתחילת דרכן תכתובנה?

זה אולי הזמן להוסיף בפרופיל את המשפט המחוזי הזה:


לא מעוניינת בפניות !!!!

(ושוב אני מתחילה להשמע סאבית קוטרית).