לא לציפור

וודאי נתקלתם בחודשים האחרונים במוטציה התעבורתית הזאת:



זהו אוטובוס התיירים החדש של חברת דן. הוא מבטיח לאנשים הנוסעים בו סיור
אל תוך ה"אטרקציות התל אביביות" ונשאלות איפה כמה שאלות:

עד כמה נלעגת ופרובינציאלית יכולה להיות ישראליות אחת לבדה?
ההייתי או חלמתי חלום ובלומברג הינו ראש העיר החדש של תל אביב?
האם העובדים הזרים והצהובים שבעיר כבר הכריזו על מתחם התחנה הישנה
כעל ג'יפה טאון?
האם הכוסון האדום הזה נע לעצמו בחופשיות כי כולם כבר משתמשים בסאבווי
הישראלי הראשון של העיר העברית הראשונה?

אז נכון שחולדאי שיפץ את פארק הירקון ולא השאיר בו פינה לא מטופלת (למעט
הריסת אולם אוסישקין ושתילת "ריאה ירוקה" במקום בו היא הכי פחות נחוצה אבל
עשה זאת כנראה על מנת שיוכל להרשות לעצמו לבטן מקומות אחרים בעיר) ונכון
שנווה צדק ממשיכה להשתפץ ולהתפתח ולהיות שכונה חנוטה חסרת דופק
אותנטי, ונכון שבגוש המיותם של גשר ההלכה נבנים להם גורדי שחקים בעליי
רוח חלוצית מעוצבת של פיליפ סטארק כזה כאילו כזה, ונכון שמאז ימי שיינקין
הראשונים של תחילת שנות השמונים לא היה יום שתל אביב לא ניצבה חרדה
מול המראה ובדקה היכן בדיוק היא יכולה להצר או להרחיב מגופה כדי להיות ראויה
לתואר נעדר החיים של "ניו יורק של המזרח התיכון".

עירי שלי, ארצי שלי, לו רק הייתן יודעות מה אתן רוצות להיות לכשתגדלו הכל
יכול היה להראות אחרת (או שלא).