לפני 17 שנים. 9 בנובמבר 2007 בשעה 18:29
שנותן לי הצדקה לאותו סוג של מאזוכיזם קיצוני ובלתי אפשרי בעליל
המתעלל בכל חלקה טובה שבי כדי להעלות קטע מהסוג הקשה הזה.
ובנימה אישית יותר:
נועה בן ארצי, ההספד קורע הלב שלך מ-95? צר לי אבל לא מחרמן
עוד כמו הדבר המרסק הזה.
