לא לציפור

תקוע אצלי הרבה זמן ואני מוכרח לשחרר את זה מהסיסטם:
זה האיש שאני הכי הרבה אוהב כאן בכנען עוד מימי "הכל אנשים" דרך
"מדינת היהודים" וכלה בתסריטים של בנק דיסקונט שרק הוא יכול לכתוב.
מודי בר און הוא הישראלי שאני אוהב. הבלתי אמצעי ומחוספס אבל בו זמנית
הכי אלגנט ונעים שאפשר. זה שיכול להיות עם כל אחד ואחת בגובה העיניים
ולא להביך אותם. זה שיכול להפוך כל תעודה למופת וגם, כאילו יצא לו במקרה.

(לשאלת קוראים מה אני כן אוהב פה).

______________________________________________________

השתלמו לכם דגלי ארה"ב הברית וישראל על רכבכם בחג.
איננו עוד אומה של שבעה מליון (פאק !. היה שקט ביסודי שלי כשהיינו בין
שלושה לארבעה) אלה אנחנו כבר חלק מהאומה האמריקאית כולה ולכן מעתה
יש לומר: Ride, Ben Zur, ride !!!

תודה באמת, שבאת, גורג'י בוי, ונתת את ההרואין לעם הזה יא סוחר סמים
שכמותך.