לא לציפור

אני במצב רוח דרמטי ולמצב רוח כזה יש רק שתיים שמתאימות לי כרגע.
הראשונה, שירלי מקליין מהמלודרמה "תנאים של חיבה" שרק היא (או גג אחיה)
יכולה להעביר ברגע נתון וקצר אחד את כל הדרמטיות האפשרית ובו זמנית לקרוע
אותך מצחוק. טייק א לוק:

השניה וממש לא קשורה (את אל תתערבי) היא אנה מניאני, חיית פרא של שחקנית
איטלקיה שכל הופעה שלה היא כמו אגרוף לבטן בעוצמתה. הקטע הראשון שלה הוא
מתוך "רומא עיר פרזות" שגילה אלמגור "שיננה" אותה לדעתי יותר מפעם אחת.

השני אחריו זה בעיקר כי רואים את הפנים היפים והחזקים שלה תומכת ומנחמת
בזרועותיה את מרצ'לו מאסטרויאני הגוסס לאיטו (וממש לא חייבים לדעת איטלקית).

בקיצור, בלוג שמח כזה הערב:



&NR=1