סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לא לציפור

לפני 16 שנים. 26 באוגוסט 2008 בשעה 15:28

אם עוד מישהו יאמר שזו הפרשה "מהמזעזעות שידעה המדינה" אני נשבע שאני
אחזיר לו ב"מוצדקות שבמלחמות ישראל". למרות הבנתי את הצורך העתונאי לזעזע
(השד יודע למה) את הכנענים לא נשבר כאן שיא כלשהו (גם אם "הזעזוע" במקומו מונח).
יהיה קשה מאד לשבור את השיא של האם הטאליבנית והרב אליאור חן, רצח נאווה אלימלך
וכמובן שלא את השיא האוסטרי של יוסף פריצל על בתו וככה זה בעולם כאשר הורות איננה
מחייבת רשיון או מבדקים מחמירים ובין לבין קורס להורות מונעת אבל באמת שלא בשביל
זה התקשרתי.
הסיפור של הילדה רוז רק הזכיר לי את הסצינה (אלא מה) מ"צ'יינה טאון" שבא לי
להעלות לכאן (אפרופו זעזוע) עם פיי דאנווי וג'ק ניקולסון:

&feature=related

וכאן הפארודיה על הסצינה בסרט אחר (ומאד מצחיק):




fem - אכן כל מילה בסלע. מה יש? מה רע ב"קצת" צהוב, פורנוגרפיה רגשית.
לפני 16 שנים
האמפרי - אני מניח שהתגובה שלך מתייחסת לבלוג הקודם?
(אם כי היא יושבת לא רע גם בנוכחי).
לפני 16 שנים
fem - לא, התגובה שלי מתייחסת לפוסט הנוכחי- תרגום בגוף הסרט- אני מסכימה, "הכי מזעזעת" כלומר אנחנו משווים ומדרגי ם מקרי רצח שונים: רצח בסדר, רצח נורא ורצח הכי מזעזע - כמעט כמו עליית מדרגה. ומה זה בעצם משנה אם זה הכי או פשוט עצוב, מזעזע וקשה? וכל מה שהתכוונתי זה שצהוב מוכר, אז היום זה הכי מזעזע מחר משהו אחר ואנחנו- אנחנו צורכים את הפורנוגרפיה הרגשית ומתמכרים לגופות בירקון או במקומות אחרים ואומרים שעצוב לנו והחיים קשים אבל מתי לאחרונה עשינו משהו כדי לשנות. כי סמני האזהרה קיימים אם לא כאן אז במקומות אחרים. כי משהו קטן מעצמנו יכול לשנות הרבה אבל יותר קל לקרוא כותרות הכי מזעזעות - יצא לי קצת ארוך- והטפת המוסר היא בעיקר כלפי עצמי.
לפני 16 שנים
האמפרי - אללי כמה צהוב
לפני 16 שנים
לא קשורה - אתה יודע כמה זה מזעזע לחרמני ישראל לגלות שהם נאלצים לדחות הסיפוק ולא מדובר ברשת פדופילים מקומית עם קשרים גלובליים?
עכשיו כל מה שנשאר להם זה לדבר על זה.
לפני 16 שנים
האמפרי - הם ידברו על הכל חוץ ממה שבאמת נחוץ לדבר עליו
וזה לא מעט.
לפני 16 שנים
שלגי - הופרדו בלידתם
(תמיד ידעתי)
לפני 16 שנים
shushu - גם אני ישר נזכרתי בצ'יינהטאון.


סוטה
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י