לא לציפור

" We are standing in front of a new millennium" הייתי אומר אילו הייתי וורן בייטי
ב-"Bulworth" אבל אילו הייתי וורן בייטי מי בכלל צריך את רוטשילד.

אז לא ממש בפני מילניום חדש עומד אנוכי אבל בכל זאת מול תודעה חדשה שמאירה
אותי בתקופה האחרונה ויחד איתה מביאה גם אי אלו רחשי גוף קלים המאותתים לי להיות
קשוב יותר אל עצמי ובכדי להיות בהיר יותר נקרא לזה ימי טרומולדת בואכה ימי תשובה
(או סתם "ימי איציק". איך שנוח לכם).
אחת השיחות שנהלתי היום חידדה עבורי עד כמה הייתי חשוף לקשרים שליליים והרסניים
מבלי לתת על כך בכלל את הדעת. שנים שהרשיתי במודע או לא במודע להיות ביחסים
עם אנשים שינקו ושאבו מתוכי כל טיפת אנרגיה אפשרית וע"י כך העשירו את עולמם
בדרך כלשהי למרות שהם לעולם לא יבינו זאת. הם יטענו שהם אהבו אבל לדעתי זאת
היתה יותר התקשטות שלהם בי או במה שנדמה להם שאני. גלוי נאות יעיד שגם לי היה
לפחות מקרה אחד לפני שנים בו לחלוטין התקשטתי באדם כלשהו והייתי משוכנע שזאת
אהבה גדולה ואמיתית. בבגרותי (?) הכרתי בבלוף שיצרתי.
להקיף את עצמי בקשרים מסוג זה יהיה כמו לבנות את בית חלומותי מתחת לאנטנת ענק
סלולרית מבלי לדעת על קיומה. השלב הזה של חיי מוצה.
(עכשיו אתם מבינים למה הכי טוב לעשות חשבון נפש על קיבה מלאה ולא בצום?)

לכל מוקיריי היקרים באשר אתם/ן אז רעיון המסיבה ירד מסדר היום.
אין מסיבה מסיבות אשיות לאור הנסיבות ולאור הנר (סתם משפט שלכאורה קשור לפוסט
אבל לא באמת. רק שעשוע אדיוטי בשורש מ.ס.ב).