שיר של רחל חלפי שמזכיר לי במידה מסוימת את המשפט האלמותי
והדו משמעי של לואיס קרול (?) : "מחר הוא היום הראשון בשארית חייך"
מוקדש באהבה לכל אלה מכם/ן שלרגע נמצאים בויתור כלשהו על חייהם/ן.
כל ה-
רחל חלפי
כל העוגות וכל החגיגות
וכל השמלות וכל ההפלות
וכל החיוכים וכל הדווחים
וכל הז'קטים וכל הקפה
וכל הדבורים וכל הזבורים
וכל הוזות וכל הפוזות
וכל היפיופים וכל הניאופים
וכל האפור וכל הספור
וכל ההגיגים וכל הזרגוגים
וכל הבידור וכל הרכילות
וכל הפלירטוטים וכל החרטוטים
וכל הצ'יפס וכל הוידאו קליפס
וכל התסרוקות וכל נדנודי התכת
וכל המיק אפ וכל הסטנד –אפ
וכל האמנות וכל האוננות
וכל הפננות וכל ההוא –הא
וכל הסמים וכל המהממים וכל האלכוהול
וכל צריחות ההמון וכל זעקות ה"גול!"
וכל השצף וכל הקצף
וכל השרירים שעושים את השירים
וכל הזיופים וכל הכיופים
אינם אלא עפעופים קטנים של
העין
המסרבת
לראות
את התהום.[i]
לפני 18 שנים. 20 ביולי 2006 בשעה 20:14
