אם אנחנו לא נשאר שם זה הסוף של המדיניות החברתית.
אם לא נשאר בממשלה ביבי יבוא במקומנו.
אם לא נשאר בממשלה אנחנו מפקירים את המדינה.
זאת חובתנו המוסרית כלפי המדינה להשאר בממשלה.
אם לא נשאר בממשלה הר הבית לא יהיה עוד בידנו (אמן).
אם לא נשאר בממשלה ילדים לא יוכלו עוד לחצות כבישים כמו אתמול.
אם לא נשאר בממשלה לא תהיה פריחה באביב.
רק מתוך השארות בממשלה נוכל לחקור לעומק את מותה של עפרה חזה.
אם לא נשאר בממשלה נזניח את שארית הפליטה.
בלה בלה בלה.....
אני יודע שזה אולי נשמע הכי דון קישוטי שאפשר אבל די. בלי קשר לליברמן ולמשנתו
האידאולוגית יש דברים שלא עושים. פשוט לא. הבטחתם? קיימו !
הקלישאות הרבות של "מה אתה כזה תמים" ו"אין ברירה. מוכרחים" הן רעל לכל ערכיות
שרוצה להרים ראשה ולהנחות את עמה.
בחירות מחדש? זעזוע פוליטי? חוסר יציבות שלטונית מול האיומים מבחוץ? פאק איט! אם
זה מה שנדרש אז זה מה שנדרש. אני לא מדבר על כך שבפוליטיקה מוכרחים להתגמש
מדי פעם אבל לא עד כדי וירטואוזיות של מתעמלת קרקע רומניה.
עופו לי מהעיניים או תתפלגו ועכשיו.
אידאולוגיה ועמוד שידרה ערכי לפני הכל.
לפני 18 שנים. 29 באוקטובר 2006 בשעה 18:42
