לא לציפור

בהיותי חובב קיטש ידוע אך כזה שבוחר בקפידה את מושאי שמאלציותו ובוודאי
את אלה שאני מעלה ומתכוון להעלות בעתיד בבלוג הזה, ובאיזה שהוא קשר
מקרי ואסוציאטיבי בלבד לבלוג האחרון על אינגריד וקזבלנקה, אני מעלה כאן שיר
איטלקי מאחד מפסטיבלי סן רמו של סוף שנות הששים ששרה ג'יליולה ג'ינקווטי
שהיתה בעברה בובה והיום בובה בשלה עוד יותר בשנים אבל בובה נצחית.

תשאלו מה מה מדליק אותי בשיר הזה...?
או !
שמח ששאלתם.

השיר נקרא Dio, come ti amo שזה בתרגום פשוט:
"אלוהים. כמה אני אוהבת אותך".
השיר, הלחן הדביק עם המשפט הזה, עם מילים כמו "לנשק את שפתיך"
"אושר...אוצר יקר שלי..." עם ג'יליולה, עם טחינה וסלט...אותי באופן
אישי גומר.
(נכון שנשבעתי לכם/ן בעבר שאני לא הומו? זה עדיין תקף).