לפני 18 שנים. יום ראשון, 25 במרץ 2007 בשעה 17:33
1979, אני כולה חמשוש... צופים... מה לי ולויאטנם, סיקסטיז,
או כל חיבור כלשהו למהפיכה חברתית ותרבותית ואז מגיע לו xxx
רשג"דינו הנערץ ולוקח אותנו לראות בקולנוע שחף, שבכיכר אתרים,
על חורבותיה של שכונת מחלול את הגרסה הקולנועית של מילוש פורמן
למחזמר "שיער" שכמובן מפיל אותי מטה בנוק אאוט רגשי.
שנים אחר כך אני צופה בסצינה הזאת שוב ושוב בתקוה לגלות שמא קלוד
למד לנהל ולתכנן את הזמן שלו כדי להגיע בזמן למטוס ולהחליף את ברגר
אבל נאדה. גורנישט. שוב ושוב הוא מפספס.
(לא יכולתי להמנע מהבדיחה השחוקה הזאת וניסיתי כבר רופאים אחרים בעבר).