לפני 17 שנים. 27 באפריל 2007 בשעה 14:34
השניים הראשונים בהתחלה פחות רלוונטים אבל בהחלט שני זל"ים יקרים לליבי.
הקטע עצמו בהמשך הוא מתוך מסיבת יומולדת פרטית שנערכה לפאשנל אי שם
בתחילת שנות השמונים והפך לקלאסיקה מבלי להתכוון: דן בן אמוץ "מראיין" את
אבו זאכי (שייקה אופיר) ונקרע מצחוק בעצמו:
yPccKSldVrQ
ואם בשייקה עסקינן איך אפשר בלי זה:
&mode=related&search=
