את הישראלים שחדלו מלשיר את "הבאנו שלום עליכם" עת נחיתת מטוסם בנתב"ג
אני יכול להבין שהרי אם אין ביכולתם לדמיין את נינט מבצעת אותו ביום מן הימים
ערב פתיחת משחקי המכביה הוא חדל מלהתקיים וטוב שכך. את זה הצלחתי לפענח.
מה שלא ברור לי הוא ענין מחיאות הכפיים הישראליות המלוות את רגע הנחיתה עצמה.
האם זה בא מתוך: "איזה כייף! נחתנו בשלום על משכבנו?"
או שמא בשל העובדה שכל ישראלי לעת מצוא הינו בוגר קורס טייס בעברו שהפציץ
אינספור כורים גרעיניים ומחיאות כפותיו באות לומר לקברניט המטוס משהו בסגנון:
"צ'מע, לא רע אם כי יש מקום לשיפור. הרגשתי חוסר איזון בכנף השמאלית אבל בסה"כ
לא רע. הוסף להתאמן."
_______________________________________________________
בעודי מתענג על הצרפתיות ושאר האירופאיות חשופות החזה הצובעות את גופן בשכבה
שניה ושלישית של סרטן העור ועם רדת יום מתלבשות בשמלות ערב ומתהלכות בתוכן
באופן הכי אלגנטי ונשי שאפשר הבנתי דבר מה בנוגע לבנות ישראל הכשרות:
להן לא תהיה בעיה לחנוק את עצמן בחזיית פושאפ קטלנית שתשפוך כל חלקת חזה שלהן
החוצה לעיני כל אבל הן לעולם לא תשכבנה טופלס בבריכה או בים, שהרי יש גבול
לוולגריות.
("מה, לא ככה, איציק?")
_________________________________________________________
או במילים אחרות יש גהנום בעולם ומולו יש את קלאב מד.
שהגהנום יחכה מצידי.
(לא להעביר אלי שיחות בבקשה).
לפני 17 שנים. 31 במאי 2007 בשעה 18:18
