לא לציפור

כמה חשוב לזכור שמות.
היום נמנעתי מלפגוש חבר ותיק כי שכחתי איך קוראים לאשתו והרי
ברור שאנחנו נגיע אליה בין אם תהיה בבית ובין אם לאו ואני אשתעשע
לי עם עצמי כאילו יצאתי מסצינה של סיינפלד אבל ברור לי יחד עם זאת
שהמתח הזה בלהתחמק מלשאת את שמה לשווא יכסיף עוד שלוש שערות
על ראשי. בקיצור - נדחה עד לאחר ביצוע ריפרש יסודי בראש.

==========================================

בזמנו כבר כתבתי על המציל בחוף מציצים שטוחן את אוזני ברמקול רבתי
כאילו פרש מהרדיו ולא מצליח להגמל מהמיקרופון אבל מעבר לניג'וז הפרטי
שלו כל שתי דקות ("הילד עם הבוגי...כן אתה...להתקדם לכיוון קיר הנמל..."
הים מסוכן....מה אתה מסתכל? כן. אתה. גם אתה, דוקטור), קלטתי את
הסזיפיות והטמטום שבשרותי ההצלה. במקום לפזר בתוך המים דגלים
אדומים ואז לרעות את הרוחצים ולשגע את כולם אפשר פשוט לתחום את
שטח הרחצה בשרשרת מצופים ארוכה ואז סביר שהרוב הגדול גם לא יעבור
אותה. יקל על המצילים את העבודה ויתן שקט ומרגוע לאוזן. ראיתי אצל הגויים.
עובד מצוין.

בברכת כל המציל נפש אחת - מצילתיים.