לא לציפור

רציתי לכתוב כאן טקסט נשי ללא שום סיבה מיוחדת למעט הרצון שלי
להשתעשע עם עצמי (ושלא בדרך המסיונרית והמקובלת) אבל אז עלתה כמובן
השאלה: מהו בכלל "טקסט נשי" ? האם יש דבר כזה בכלל שהוא אינו עוד צרוף
מילים שתפקידו לקטלג את מה שאין ביכולתי להעמיק בו?
כאשר ניגשתי אל הנהלת ראשי כדי לבדוק מה ואיך בדיוק ניתן אם בכלל לכתוב זאת דרך
עיני הגבריות נוכחתי לדלתות מוחי שנטרקו בפני עוד בטרם הספקתי לייצר דבר מה
בעל ערך או הגות נשית כלשהי. אולי כי המעמסה היתה גדולה או רק נראתה ככזאת.
רציתי לכתוב טקסט נשי שיתאר את מגע הקסם המסתורי של גבר הנוגע בחלונות
גופה של אשה שמעולם לא נפתחו ועל כשרונו המופלא לרקוד את מחשבותיה ותשוקותיה.
לכתוב על יכולתו המדהימה לראותה בכל רגע נתון ולקלוט אותה עוד בטרם הבינה כי זה
הדבר היחיד לו היא זקוקה עכשיו בדומה ליכולתו לזהות עבורה את שם היצירה המנוגנת
ברקע בעוד היא בכלל רק מבחינה שמוסיקה מתנגנת לה.
רשימה נשית המהללת את שרביטו המבקעת והמפלחת את תיכונה של אשה המצניעה
בדרך כלל את תשוקותיה וקורת רוחה מעינוגי גוף כלשהם שהחל מאותו רגע חדלה מלחסום
את יצריה והתרגשותה המינית ומרשה לעצמה פתיחות ואפס גבולות. אולי משהו על מורכבות
ההנאה המינית של אשה ותלת מימדיותה בניגוד להנאתם השטוחה כמעט לגמרי של גברים.
לעתים רק התבוננות בעיניה הכלות של אשה המצפה לאהובה השב לו מאי שם יכתבו רשימה
כזאת.
ניסיתי לדמיין איך יהיה זה להתהלך בתוך גופה הרך והחם חמוש במקלדת המלקטת
רשמים מתוך התבוננות וראיונות רחוב של איברים מהשטח ומהי בכלל המשמעות של
יכולתה להכיל ולהזין עובר ברחמה ומשם להקיש למעשה על היותה מרחב לגדילה
וחממה אנושית שבסביבתה בני אדם רק מתפתחים כל הזמן.
האם ההכרה בכך שאוכלוסית העולם גדלה רק בזכות העובדה שהריון תלוי בידיים נשיות
ולא גבריות ומקטרות שבמצב הפוך יביאו למעשה את קיצה של האנושות תספיק עבורי כדי
לכתוב זאת ?

"אך בבואי היום לשיר לך ולך לקשור כתרים" אני מבין שקטונתי כי לכתוב טקסט נשי, כזה
שיגרום לכל אשת כלשהי לצאת במבצע אנחות של נחת ולסיימו במשפט של :
"אחחח...ולחשוב שגבר כתב את זה..." מזכיר לי בעצם את היותי מרוכז בתוך עצמי
ובאגו טריפ הפרטי שלי ללא היכולת (או הרצון) להעמיק באמת גם כשאני עושה קולות
של מבין עניין.

אבל יודעות מה? זה בסדר. הכל בסדר.