לפני שנה. 17 בספטמבר 2023 בשעה 4:31
הסתכלתי עמוק אל תוך התהום היום
והיא הסתכלה על חזרה
ניטשה היה גאה בי
בלוג אחרי בלוג
פוסט אחרי פוסט
ושקט.
אני ניצב גאה בראש המצוק שלי
לבד
שולט על גורלי
שולט על גורלך
את אוהבת את השקט שאני נותן לך
את החיבור לעצמך שאת מרגישה תחת ידי
זה כואב לך לפעמים
את מתענגת על הכאב
מתענגת על הניתוק מן העכשיו לעולם של שקט
של ויתור על שליטה
על הידיעה שאת כלי שמשרת אותי ותו לו
ושם ברגע נמצא השקט.
שנינו יודעים שזה ייגמר תיכף
ותחזרי למשפחה והילדים והבעל שלא מכיר את התחושות והרצונות האפלים שלך
ותחייכי
כי זה שלך ורק שלך
הבחירה בהשפלה
הבחירה בכניעה
הבחירה בי
ואני אחזור לשקט הבודד שלי
השקט שבין הסערות