לפני שנתיים. 4 באוקטובר 2021 בשעה 13:04
כמה צפרדעים אני בולעת
ושותקת
עובר עוד שבוע ועוד חודש ואני ממש על חוט השערה
כמה דחיות , דרישות הזויות לעומת התרומה חזרה.
מחזיקה את עצמי , ושותקת
משנה סדרי עדיפויות , מעכבת תהליכים ל"אחרי ש"
יושבת מולה והיא בוהה לי בשדיים!! העיניים שלי לא שם!! זאת הטרדה גם כשאת אישה!!
אבל אני שותקת.
ובולעת עוד צפרדע.
אולי אני הולכת לכיוון הלא נכון? לא אולי , בטוח. זה לא הכיוון שלי , זה הכיוון של אין ברירה כרגע.
כל פעם מחדש מכריחה את עצמי בכוח לעמוד בזה שוב , לובשת את המסכה
"את צריכה את זה , אין ברירה , כרגע זה הפתרון , תחשבי על התוצאה בלבד"
מנסה לשכנע את עצמי , ויוצאת
מרגישה כבר כל נשימה בכבדות
רוצה שזה כבר יקרה , אבל גם ממש לא רוצה.
הולכת לבלוע עוד צפרדע , בשקט.