אני עושה הכל , ורק שהדרך תהיה פנויה
גם כשזה נוגד את כל העקרונות שלי.
מניחה בצד את האמת , הצדק , הגבולות
מנטרלת אותי והעיקר שהדרך תהיה פנויה
כי במקרה הזה המטרה מקדשת את כל האמצעים
הוא מלטף את הזקנון הטיפשי שלו , אני רואה שהוא קורא את שפת הגוף שלי
מחפש כל מימיקה בפנים
קובע את הקצב ,
ואני לראשונה פותחת לרווחה
את כל הדברים שאני לא רוצה לענות עליהם.
עונה על כל השאלות החודרניות בצורה מלאה
בלי להתנגד
כמו מגישה את עצמי לאונס יזום וגלוי.
והוא מלטף שוב את הזקנון המטופש
וממשיך
לחולל את פרטיותי
מצד אחד אני מלאת ביקורת על התהליך , עלי שאני מאלצת את עצמי , על השאלות המטופשות שלו
מצד שני אני מדקלמת - המטרה מקדשת את האמצעים!
תוותרי!
תפתחי! אין לך ברירה
תשני את עצמך
זה לא עוזב אותי כבר כמה ימים
מרגישה שזקוקה לקרצף ממני את החדירה הגסה שלו
מאוכזבת מעצמי שאפשרתי את זה , ומיד נזכרת שכרגע אין ברירה.