לפני 13 שנים. 22 בנובמבר 2011 בשעה 7:16
היא הולכת לפני בשביל הבוצי הרטוב, ועם כל צעד שלה שכבה נוספת של אדמה גלילית לחה דבקה בסוליות מגפיה.
"איך אני אוריד את כל הבוץ הזה?!", היא מתלוננת בקול רם.
"הם נראים אטומים למים, אפשר פשוט לשטוף אותם, אני חושב", אני מתקשה להבין את מקור הבעיה.
"אפילו כלים אני לא עושה לבד, אז את המגפיים אני אנקה?", מבהירה היא.
(פה היו אמורים לבוא דברי, ואז דבריה, ושוב דברי, ואז קצת התרחשות שקוראי הבלוג הנאמנים עשויים היו לנחש בקירוב טוב – כי הרי אין חדש תחת השמש – אלא שלמציאות יש את הדרך המשעממת שלה להתפתח, ולי אין אלא להלין על עצמי)