פעם בשבועיים אצלך או איתך .
ופעם בשבועיים עם הילדים לבד.
הסדר כזה שהומצא על מנת שתוכל לחלק עצמך באופן שווה בין אהוביך.
בכל סופש איתך המצברים שלי מתמלאים כל כך שזה מחזיר אותי לקו השפיות.
ומחר כשהילדים יגיעו בטח חצי יתרוקן וברביעי עוד חצי ולסופש הבא כבר בכלל נגיע על הגחון ,נכלה את אדי האנרגיה מהסופש האחרון .
"פעם יכולתי לבלוע כדור ארץ שלם.
רכבתי על אופניים כשהידיים באויר.
פעם הייתי חיה ואת היית מותק.
פעם חייתי באמת.
פעם היית קרובה אלי עכשיו את מתרחקת.
פעם היית פחות בוכה ויותר צוחקת.
פעם כשהיית שמחה היית רוקדת.
פעם חיית, באמת.
ועכשיו , מה?! מה עכשיו?
מסמרים ונוצות, ציפור שלא עפה.
עכשיו, מה?! מה עכשיו?
מסמרים ונוצות, ציפור שלא עפה.
פעם יכולת לבלוע ירח מלא.
לא רחצת ציפורניים , היית שורטת.
התלבשת באור מולי, עכשיו את מתביישת.
פעם היית, באמת.
פעם יכולתי לומר לך, הרי את מקודשת.
ניפצתי כוס ועזבתי את הבית.
פעם היית יכולה לסובב אותי על אצבע.
פעם היינו, באמת.
ועכשיו , מה...
פעם, לא לא! , לא תהיה עוד פעם.
פעמיים ויתרת לי, ופעם עלי.
פעם רצית לדעת ואני שכחתי,
מה שהיינו באמת. "
מיכה שטרית.
מסמרים ונוצות.