העולם שלי היה יכול להשאר כזה מדכא ומעצבן ולפעמים מייאש. אילולא הכרתי אותך.
בשבועיים שאת מלווה אותי מרחוק בין שבת לשבת ,מרגיש כאילו אני בתוך "צינור" של גל. הגל מתרומם מתעגל והוא שועט להשבר בחוף .אני בתוך הצינור הזה ,שומר על איזון לא ליפול,לא להתרסק לפני הזמן ,אני על הגלשן רק אני והוא. מנסה לצלוח את הים הזה. את היום הזה ,הימים האלה ים,ימיי הטירוף .
ואז הוא מתנפץ על החוף ,אני סחוט כמו אחרי 1000 סל"ד במכונת הכביסה ,גורר עצמי על החוף ונוחת כמו ניצול ספינה ששרד.
עברו שבועיים בלעדייך. והנה את מגיעה מסתירה לי את השמש ,עיני ממצמצות ,מי זו ולמה היא מחייכת אלי. אה זו את. טוב תעלי.
מנסה לישון ,לא מצליח ,את במטבח מכינה ארוחת ערב. פתאום נזכר שהרבה זמן לא עישנו. מרים כמה טלפונים .יש ,זה מוכן. אני יוצא להביא.
השבת מזדחלת לה לאט. אני מתחבר יותר ויותר ואחרי הארוחה יושבים לעשן גראס משובח. יש השפעה לחומר הזה הוא ממגנט אותי אליך מהר וטוב. החומר פותח לי את חוש המגע. אני רוצה להרגיש .והכי מדהים זה להרגיש אותך ,ללטף לחפון.
איזה כיף השבת הזו הולכת להיות ארוכה.
זה השיחות איתך, החופש לדבר על הכל ,על דברים שלא העזתי לספר לאיש, לשמוע ממך וידויים אישים ולהבין למה זה חשוב .
לאסוף תובנות על ילדים,תינוקות, חתונות ,להתרגש מביבי שנואם באום למרות ששנינו לא סובלים אותו.לרקוד קצת ולזהות שלא התקדמתי בכלום ...
לראות יחד סרט של קופולה,להתרגש,לצחוק עלייך ,איתך.
להספיק לסשן קצר כי יש אמזונס עוד חצי שעה ולהבטיח שזה לא הכל. אולי יהודה זכה במיליון אבל רגע יש פה זכיה ששווה לא פחות.
ואחכ להכנס למיטה בחצות ,לא להאמין שזהו ,נגמרה לנו השבת. לחרמן אותך להזדיין ,לגמור במקלחת ,ועוד סיבוב שיחות ולסיים בלגמור לך על הפנים .
2 וחצי לפנות בוקר. נרדמים ...
עוד חמש שעות נחזור לטירוף של השבועיים הבאים.
בכל אופן יפה שהשארת לי את הרפסודה שלך. היא לא באמת שווה אם את לא עליה .
תודה ציפור.
