לפני 7 שנים. 10 באוקטובר 2016 בשעה 15:13
שבשביל לעכל פרידה ממישהו יקר צריך להפוך אותו ל...
דפוק, לא ראוי, מאוס ,בוגד, שקרן וכו.
מי היה מאמין שפעם הייתם חברים.
הרי נכון שזה מבאס מאד שבוגדים בך. אבל איזה ברירה השארנו לו ,לה לעצמינו. איך אפשר לשפוט מישהו להשאר נאמן (מינית) לאדם אחד כלכך הרבה שנים.
ולא ,הוא לא חייב לפרק את החברות איתך במחיר ההוא הכבד.
אבל בעולמנו המונוגמי , שהופכים כל דבר לרכוש ולבעלות . האדמה שלי הבעל שלי ,המקומות הקדושים שלי וכו.
בחסות הדת ושלוכותיה, גררנו את עצמינו לזוגיות ארוכת שנים ,בסיועו של יצר פעיל במיוחד המתקרא, קנאה. תחבנו לתוכו גם את סיפור הנאמנות לנצח נצחים ועטפנו אותם יחד כמו פצצה מתקתקת עד שמישהו ישלוף את הניצרה.
בום!
מזל טוב , אתם יחד (בעל ואישה)עד שמישהו יתפוצץ.
מוקדש לחבר טוב שתפס את אשתו משחררת ניצרה לפניו.
