כמה אנשים בודדים יש בעולם.
זה מבאס אותי מאד.
כי אתה רואה שכל אחד צריך מגע קודם כל. אחכ חום וביחד זה אהבה.
אבל אז זה מתחיל להסתבך כשצריך שם גם, במינונים מאד מדוייקים
יופי , שכל ורגש.(לכל אחד צריך הרכבה מדוייקת משלושתם אחרת הקסם הזה מתפוגג מהר).
ואחרי שחמשת היסודות ההם מוכנים מתחילים להוסיף את מרכיבי הרוטב.
וכאן לכל אחד ואחת יש מתכון סודי מהבית.(לשון זכר לנקבה)
שיהיה/תהיה , גבוה,רזה ,חטוב,סקסי, זונה במיטה , אסתטית ,עובד, מבוסס, קרייריסטית,שאפתנית ,מחזר, רומנטיקן ,לא מעשנת ,טבעוני, צעיר, ראש פתוח, מיוחד ,בהיר ,כהה, אשכנזי, עיניים בהירות,
קוביות בבטן, תחת מושלם, מוצצת,שולט, נשלטת, חזה ענק, לא בשבת ,כן בשבת... והרשימה ארוכה
באמת כאורך הגלות.
ואחרי שנמצא איזשהו מועמד/ת ראויים. מתחילים לחפש פגמים.
הוא /היא:
שטחי ,חסר בטחון ,נמוך, קרה, לא עושה לי את זה ,שמנה, גס, סליזי, דוחה, מזכיר לי את אבא שלי,מזכירה לי את אמא שלי,לא סגור על עצמו, זונה מדי, יש לו קטן מדי, לא נראה לי, אין כימייה, לא זרם ,לא יודעת יש בו משהו..,מכוער/ת, משעמם, רדוד, בסדר כזה את יודעת, לא הדליק אותי, חסר שם פשן, חסר לי פלפל, מוזר כזה,פריק , לא היה בקשר רציני ,יצא עכשיו מקשר, מופרעת קצת,לא כוסית , גרוש ,רווק, אלמן ,יש לה ילדים ,יש לו שערות על הגב, מרוחק...וכו וכו.
ואני אומר שאם גבר ואשה היו צריכים לעבור יחד חוויה מטלטלת אין לי ספק שהם היו זוג לנצח שמקבל אחד את השני לטוב ולרע עם כל הפגמים .ובמקום לחפש מה חסר אצל השני הם היו זוכרים היטב מה גרם להם להתחבר .זה כמו קסם.
אם היו למשל נאלצים לשרוד יחד על אי בודד ולהיות תלויים אחד בשני .
או לעבור יחד אירוע מכונן ,ניצלו ,הצילו, שמרו אחד על השני משהו בקנה מידה הרואי ,זה מחבר כמו מגנט. הבעיה שאין לנו מצבים כאלה והמקסימום שלנו זה לספר אחד לשני בדייט חוויות מהעבר. או איזה טיפוס מיוחד שאני. קשה להתרשם מזה. ובטח לא לבנות עם זה קשר חזק.
הסיכוי להתאמה מדוייקת דומה לסיכוי למצוא אבטיח מתוק בסוף אוגוסט. אתה בוחר הכי יפה הכי גדול עם קצת צהוב למטה ,על צ'ופציק יבש בקצה ,טופח עליו ושומע צליל נעים ,כמו שלמדת מאבא ,לפעמים אתה סומך על הירקן ששלח אותך לדייט הזה ,בוחר עבורך ,שוקל משלם ,רץ הביתה מלא ציפייה, מכניס למקרר ,ואז פותח אותו והוא בסדר אבל מושי כזה. אכזבה.
