ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי.
אתם עדיין לא מכירים אותי, אבל אני קצת מכירה אתכם.
קוראת פה ועוקבת די הרבה זמן.
והיום,
היום החלטתי להתחיל לשתף אתכם קצת בדברים שעוברים במוחי הקודח.
אז הרשומה הראשונה תעסוק בדבר שיש אנשים שסוברים שהוא החשוב ביותר בסקס - גמירה/ אורגזמה.
או ליתר דיוק, העידרה.
אני מולאן, אני בת 30, ומעולם לא חוויתי אורגזמה.
פעמים רבות עברה בי המחשבה שמשהו בי פגום פיזית.
הייתי אצל שני גניקולוגים שהם גם סקסולוגיים ומומחים בתחומם ושניהם פסקו - אין בעיה פיזיולוגית שמונעת ממני לגמור.
אז למה אם כן אני לא גומרת?
לא גמרתי אף פעם, ואין לי מושג איך זה מרגיש. כן, גם לא לבד. גם לא עם ויברטורים ואמצעי ואקום למיניהם.
ולכן האופציות הרלוונטיות:
1. אני כן גומרת. הן פשוט קצרות מדי מכדי להרגיש אותן.
אני כן מגיעה מאוד קרוב לגמירה, ואז זה פשוט נעלם. וכל האיזור נהיה רגיש וכואב, אז אני מפסיקה...
2. זה בראש שלי. אני כל הזמן עסוקה בחוסר ביטחון שלי עם הגוף שלי, שאני לא מצליחה לשחרר ולהינות.
3. זה עניין של שליטה. אני קצת קונטרול פריק.
4. עוד לא פגשתי את הגבר הנכון.
אני לא מאמינה בלזייף. כשאני עם מישהו, ואני מעריכה אותו ורוצה איתו זוגיות, אני מתוודה על היעדר האורגזמות. ואיכשהו, לכולם יש את המשפט הזה "אז איתי תהיה פעם ראשונה" או "אחרי שאני ארד לך / אזיין אותך את בטוח תגמרי".
ספוילר אלרט - הם לא גמרו לי לגמור ואם היה לי שקל על כל פעם ששמעתי את זה יכולתי לשדרג את מגוון הויברטורים שניסיתי בעוד כמה...
אני לא יודעת מה הסיבה האמיתית
אבל אני עדיין מצליחה להינות מהסקס גם בלי.
והנה תמה לה רשומה ראשונה.
אז מה אתם אומרים?
תחזרו לכאן שוב?
מולאן.
