סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרגע הזה

הרגע הזה שאת מבינה שחסר לך אויר .. שמשהו לא בסדר .. שיש עוד הרבה להרגיש ולחוות ואת לא שם.
את מבינה שבמשך שנים בנית ואטמת חומות מסביבך, אבן על אבן ועוד אחת ....רק לא להרגיש, רק לא להחשף, לא ליפול ..
ואז...אז את יודעת שטעית בגדול .. כל כך טעית עד שאת לא יכולה עוד לנשום .. והאבנים כבדות , והחומות חונקות , ואת רק רוצה לצאת .. להשתחרר .. להתמסר ... לרגש , לחוויה, להנאה , כן גם לכאב ולפגיעה ...
לחזור ולו לרגע לנשום לרווחה , להיות את ..לא חומה ולא אבן ...רק את !
לפני 9 שנים. 7 באוגוסט 2015 בשעה 21:12

כל כך הרבה קונפליקטים, ורק בקשתי לא לחשוב .. זה כל מה שרציתי .. לא לחשוב, לא להחליט לשחרר ... 

אז איך זה שמצאתי את עצמי חושבת יותר ? מנסה להחליט? מה טוב יותר ומה פחות , מה נכון ומה לא.. מה רוצה ואיפה הגבול .. ואיך יודעים לעזאזל מה הוא הגבול ? איך אדע לומר את מה שאינני יודעת ...? 

איך אדע להבחין בין שפחה לכלבה ? בין אישה לחפץ ? בין רוצה לזקוקה ? 

איך אוכל לראות בעיניי הפקוחות לרווחה ...כשאתמסר בעיניים עצומות ואהיה שלך  ? 

The AGENT​(שולט) - תלכי עם הלב .
אבל תתייעצי עם הראש
לא יותר מדי
ברגעים כאלה חשוב לשחרר ולזרום .
כמובן בגבולות וההתניות אבל תחיי את הרגע תרגישי.
כי לפעמים הרבה משבה הורסת לנו למרות שזה לא תמיד טוב.
בהצלחה
לפני 9 שנים
XBEAST​(שולט) - את תרגישי.
לפני 9 שנים
surrender​(לא בעסק) - תודה על העצות ❤
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י