אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרגע הזה

הרגע הזה שאת מבינה שחסר לך אויר .. שמשהו לא בסדר .. שיש עוד הרבה להרגיש ולחוות ואת לא שם.
את מבינה שבמשך שנים בנית ואטמת חומות מסביבך, אבן על אבן ועוד אחת ....רק לא להרגיש, רק לא להחשף, לא ליפול ..
ואז...אז את יודעת שטעית בגדול .. כל כך טעית עד שאת לא יכולה עוד לנשום .. והאבנים כבדות , והחומות חונקות , ואת רק רוצה לצאת .. להשתחרר .. להתמסר ... לרגש , לחוויה, להנאה , כן גם לכאב ולפגיעה ...
לחזור ולו לרגע לנשום לרווחה , להיות את ..לא חומה ולא אבן ...רק את !
לפני 8 שנים. 12 באוגוסט 2015 בשעה 17:03

"רוצה להרגיש מיוחד " הוא אמר לי, והוא בכלל לא יודע כמה .. הכרתי אותו פה..והוא נגע בי, לא פיזית אבל נגע .. 

לא יודעת להסביר מה ואיך אבל הוא כאילו מכיר את הדרך אליי..כזה שאומר את המילים הנכונות.. שפוגע בדיוק היכן שצריך.

הוא באמת מיוחד .. מצחיק אותי וזה לא טריוויאלי .. גבר שמצליח להצחיק אותי הוא לגמריי מיוחד בעיניי. 

הוא מדליק אותי .. פוקד עליי לבצע משימות .. ואני מתחכמת שכמותי אוהבת להתגרות בו.. מדליק אותי שהוא כועס .."כנראה התחת שלך לבן מדיי.." הוא אומר ואני מחייכת לעצמי. ..מרוצה, נדלקת, רטובה .. מדמיינת את סימן כף היד שלו באדום בוהק על התחת הלבן שלי .. ושוב מחייכת. 

מנצלת את החופש עד תום .. עוד לא משוייכת, מותר לי ..להתגרות, להתחצף, לחייך כשהוא כועס ..

בטוחה שגם הוא מחייך .. מקווה שמחייך גם עכשיו ☺

דום ארוס​(שולט){הפרויקט} - לא חושב שיש אדון באתר שלא היה רוצה שיכתבו עליו פוסט כזה...
לפני 8 שנים
surrender​(לא בעסק) - שמחה שאהבת דום יקר ..
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י