צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הרגע הזה

הרגע הזה שאת מבינה שחסר לך אויר .. שמשהו לא בסדר .. שיש עוד הרבה להרגיש ולחוות ואת לא שם.
את מבינה שבמשך שנים בנית ואטמת חומות מסביבך, אבן על אבן ועוד אחת ....רק לא להרגיש, רק לא להחשף, לא ליפול ..
ואז...אז את יודעת שטעית בגדול .. כל כך טעית עד שאת לא יכולה עוד לנשום .. והאבנים כבדות , והחומות חונקות , ואת רק רוצה לצאת .. להשתחרר .. להתמסר ... לרגש , לחוויה, להנאה , כן גם לכאב ולפגיעה ...
לחזור ולו לרגע לנשום לרווחה , להיות את ..לא חומה ולא אבן ...רק את !
לפני 11 שנים. יום שבת, 7 בנובמבר 2015 בשעה 13:08

מילים מגרות אותי יותר .. 

מילים כתובות, מילים שנאמרות, מילים שעוברות במבט...

מילים תמיד מגרות אותי יותר.. 

הרבה יותר מגוף ערום או זין מפואר.. הרבה יותר מידיים חזקות.. 

מילים מגרות אותי יותר ממגע או נשיקה ( אף שגם לאלו לא חסר ..) 

המילים הן אלו שחודרות לי לתוך הנשמה .. שבועטות בי, מטלטלות אותי מסעירות ומרגיעות אותי.

מילים הן אלו שמרימות או מורידות אותי .. מלטפות אותי או מכאיבות לי... 

למילים יש כח רב יותר מכל אפקט כוחני כזה או אחר .. יש בהן עוצמה, יש בהן תשוקה, כעס ואהבה, יש בהן רגש, יש בהן אותך.... 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י