לפני 9 שנים. 9 בנובמבר 2015 בשעה 12:32
בנזונה... זה מה שהוא, בנזונה רשע
אוהב למשוך אותי עד הקצה ...ואז מעבר
לתת לי להתבשל עם עצמי..
להזדקק כל כך
לבכות מתשוקה
הוא לא נותן לי לגמור המנייאק
ומחייך אל מול הסבל שלי
מענה אותי עם החרמנות שלי עצמי
אולי שוקולד ?
אפילו זה לא עוזר .. עאלק מחקרים.
"אצבע ממוקדת על הדגדגן ... עוד ... מהר יותר... מספיק!"
בנזונה רשע...
אבל הערב כשאלך למשחק חרמנית.
ואשב לי באצטדיון חרמנית.
מוקפת ב16,000 גברים מלאי אדרנלין ותשוקה...
עדיין אהיה חרמנית..
והוא, הוא עוד ימשיך לחייך ?
מה אתם חושבים ?
(מבטיחה לעדכן בלילה.. אם אצליח לדבר )
