סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרגע הזה

הרגע הזה שאת מבינה שחסר לך אויר .. שמשהו לא בסדר .. שיש עוד הרבה להרגיש ולחוות ואת לא שם.
את מבינה שבמשך שנים בנית ואטמת חומות מסביבך, אבן על אבן ועוד אחת ....רק לא להרגיש, רק לא להחשף, לא ליפול ..
ואז...אז את יודעת שטעית בגדול .. כל כך טעית עד שאת לא יכולה עוד לנשום .. והאבנים כבדות , והחומות חונקות , ואת רק רוצה לצאת .. להשתחרר .. להתמסר ... לרגש , לחוויה, להנאה , כן גם לכאב ולפגיעה ...
לחזור ולו לרגע לנשום לרווחה , להיות את ..לא חומה ולא אבן ...רק את !
לפני 8 שנים. 22 בנובמבר 2015 בשעה 23:04

קר בחוץ

אבל לי חם

עטופה בחיבוק אוהב

חיבוק רחוק

ואיתי במיטה 

שמלה לא מכובסת 

והריח שלך 

נושמת אותך עוד קצת

לפני שיתפוגג

לפני שתיסע

ארזתי לך תיק קטן

ושמתי בו מילים

המון מילים שלי אליך

וצרור של רגשות

וגם חיבוק אוהב הכנסתי פנימה

שיחמם אותך בלילה קר

ונשיקה 

שתזכיר לך כל בוקר מחדש

שאני עוד כאן

מחכה לך...

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י