אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרגע הזה

הרגע הזה שאת מבינה שחסר לך אויר .. שמשהו לא בסדר .. שיש עוד הרבה להרגיש ולחוות ואת לא שם.
את מבינה שבמשך שנים בנית ואטמת חומות מסביבך, אבן על אבן ועוד אחת ....רק לא להרגיש, רק לא להחשף, לא ליפול ..
ואז...אז את יודעת שטעית בגדול .. כל כך טעית עד שאת לא יכולה עוד לנשום .. והאבנים כבדות , והחומות חונקות , ואת רק רוצה לצאת .. להשתחרר .. להתמסר ... לרגש , לחוויה, להנאה , כן גם לכאב ולפגיעה ...
לחזור ולו לרגע לנשום לרווחה , להיות את ..לא חומה ולא אבן ...רק את !
לפני 8 שנים. 21 בנובמבר 2015 בשעה 16:04

מחשבות..

על מה שיש ועל מה שאין.

על מה שהיה ועל מה שיהיה.

על אתמול ועל מחר.

על מה שאסור ועל מה שאפשר.

על הקל ועל הקשה.

על הקרבה ועל המרחק.

על חיבור ועל פרידה.

על מה שהיינו ועל מה שנהיה.

על מילים חזקות שאפשר להרגיש. 

על תחושות רחוקות שמצליחות להמחיש.

על דרך חדשה ושונה.

על לב חזק שלא נשבר.

על פחד סגור בתיבה של אהבה.

על געגוע עצום שאשא בגאווה.

על אדון רם ונישא. 

ועל קטנה מיוחדת אחת שלך ...

דום ארוס​(שולט){הפרויקט} - תמיד טוב לעצור ולחשוב , כך תמיד מגיעים לתובנות שלא היינו מגיעים לו הייתי ממשיכים הכל כרגיל
לפני 8 שנים
surrender​(לא בעסק) - בהחלט ... וכמה נעים שיש על מי ועל מה לעצור ולחשוב ...
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י