אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרגע הזה

הרגע הזה שאת מבינה שחסר לך אויר .. שמשהו לא בסדר .. שיש עוד הרבה להרגיש ולחוות ואת לא שם.
את מבינה שבמשך שנים בנית ואטמת חומות מסביבך, אבן על אבן ועוד אחת ....רק לא להרגיש, רק לא להחשף, לא ליפול ..
ואז...אז את יודעת שטעית בגדול .. כל כך טעית עד שאת לא יכולה עוד לנשום .. והאבנים כבדות , והחומות חונקות , ואת רק רוצה לצאת .. להשתחרר .. להתמסר ... לרגש , לחוויה, להנאה , כן גם לכאב ולפגיעה ...
לחזור ולו לרגע לנשום לרווחה , להיות את ..לא חומה ולא אבן ...רק את !
לפני 8 שנים. 25 בנובמבר 2015 בשעה 21:45

אני אוהבת את הלילה

מכורה לשקט הזה

השעות שלי 

של עצמי 

מדליקה סיגריה 

ונהנית מצלילי הדממה

זכרונות, הרהורים, מחשבות, תהיות ...

הקולות שלי נשמעים רק בתוך השקט.

אני יכולה לדבר איתי

בשעות האלו שלי 

של עצמי .

 

והיום...אני רוצה לתת אותן לך

בשעות שלי .. להיות שלך.

dom אדום - מניח שלפי הפוסט את פשוט אמא (:
לגמרי מוכר,כייף לו שאת נותנת לו אותך
לפני 8 שנים
surrender​(לא בעסק) - אכן אמא ... בין היתר ;)
ובהחלט כיף לתת לו אותי
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י