צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרגע הזה

הרגע הזה שאת מבינה שחסר לך אויר .. שמשהו לא בסדר .. שיש עוד הרבה להרגיש ולחוות ואת לא שם.
את מבינה שבמשך שנים בנית ואטמת חומות מסביבך, אבן על אבן ועוד אחת ....רק לא להרגיש, רק לא להחשף, לא ליפול ..
ואז...אז את יודעת שטעית בגדול .. כל כך טעית עד שאת לא יכולה עוד לנשום .. והאבנים כבדות , והחומות חונקות , ואת רק רוצה לצאת .. להשתחרר .. להתמסר ... לרגש , לחוויה, להנאה , כן גם לכאב ולפגיעה ...
לחזור ולו לרגע לנשום לרווחה , להיות את ..לא חומה ולא אבן ...רק את !
לפני 8 שנים. 14 בדצמבר 2015 בשעה 0:29

אולי בכלל מבעד לשכבות 

של כניעה והתמסרות 

שוכנת לה שולטת ? 

שחיה לה בשלום עם אחותה הקטנה..הנשלטת. 

ואולי לא ... 

אני בודקת :)

דום ארוס​(שולט){הפרויקט} - סוף סוף ....
לפני 8 שנים
surrender​(לא בעסק) - כמה זמן חיכית לפוסט הזה מתוק שלי ??
;)
לפני 8 שנים
דום ארוס​(שולט){הפרויקט} - ארבתלפים זמן (כמו שיורש העצר נוהג לומר :-)
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י