ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרגע הזה

הרגע הזה שאת מבינה שחסר לך אויר .. שמשהו לא בסדר .. שיש עוד הרבה להרגיש ולחוות ואת לא שם.
את מבינה שבמשך שנים בנית ואטמת חומות מסביבך, אבן על אבן ועוד אחת ....רק לא להרגיש, רק לא להחשף, לא ליפול ..
ואז...אז את יודעת שטעית בגדול .. כל כך טעית עד שאת לא יכולה עוד לנשום .. והאבנים כבדות , והחומות חונקות , ואת רק רוצה לצאת .. להשתחרר .. להתמסר ... לרגש , לחוויה, להנאה , כן גם לכאב ולפגיעה ...
לחזור ולו לרגע לנשום לרווחה , להיות את ..לא חומה ולא אבן ...רק את !
לפני 8 שנים. 21 בדצמבר 2015 בשעה 11:56

הצורך הזה שלי בך...

זה שבוער בי

זה שמבעיר אותי

זה שממלא אותי

הצורך הזה שלי בך... 

זה שנטען ממך

שמדגיש את היותי שלך

שמחבר אותי אליך

שמזכיר לי כמה אני כנועה

הצורך הזה שלי בך... 

שמלמד אותי את עצמי

חזקה, בריאה, שלמה, שפויה ויציבה מספיק בכדי לאפשר לעצמי

את הצורך הזה שלי בך.

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י