לפני 8 שנים. 7 באוגוסט 2015 בשעה 18:49
-"איך בא לי לראות אותך על הברכיים"
-"ומה תעשה בי?"
-"אני רוצה לדחוף לך אותו עמוק לגרון "
-"אהמ..אתה לא שוכח עוד משהו?
-""לא חושב,מה?"
-"שיש לי עוד שני חורים (LOL)"
אם רצית שאתחנן לזה,בסדר קיבלת את שלך.אבל אם לא זה היה סתם אכזרי.
אני שונאת אנשים שמלאים בהצהרות ובסוף הכל שקרים.
כרגיל,שמתי את עצמי במקום שנותן ונותן ולא קיבלתי חזרה כלום(אפילו לא ספנק אחד!)
עייפתי ולא בא לי.אני מבינה שזה הטבע שלי,אני אוהבת את כל הרעיון של נתינה ומהלב,אני אוהבת לרצות,אבל אני לא אוהבת להרגיש שזה תמיד ללא שמץ של הערכה.
אני מבינה שאם זה איכשהוא ישתנה,אני לא אדע מה לעשות עם זה. די דפוק
אני מרגישה שאני בהרבה מובנים סותמת חורים בחיים שלי,אבל בתחום הזה יש חור אחד ענק.
אולי זה טוב,לתת לדברים להחלים לבד..
