ברוכים הבאים וספנק

בוקר יום שבת והשמיים כחולים כמו ציור, ציוצי ציפורים כנריות נשמעות מבעד לשקט עירוני בכבישים, ואנחנו פוקחים את עינינו לאור הנגלה מאחורי הוילון הסגור למחצה.
"מה עושים היום?" היא שואלת אותי.
"תכיני צידנית עם לחם, גבינות, סלט קצוץ, ריבה, יין לבן ושתי כוסות ואנחנו יוצאים לראות את הפריחה."
"יייששש!" היא היתה שמחה וקמה מהר מהמיטה, מתחילה להתארגן ולארגן, תוהה אם יהיו הנחיות מיוחדות, האם אתיר לה לצאת לבילוי איתי בלי כוס מגולח, האם מותר ללבוש חזיה...
הצידנית מוכנה ויצאנו לדרך, מוסיקה של גלגל"צ, חלונות פתוחים ואויר של יום יפה נכנס ויוצא במהירות מחלונות שנינו, היא בטוחה שעוד מעט אני פותח את מכנסיי ומסביר לה כיצד אני אוהב לנהוג.
שעה של נסיעה בערך ומצאנו פינת חמד בפתח חורשה מול שדה מרהיב של כלניות ופרגים ורקפות מבצבצות בין סלעים, מרכינות ראשן כנועות לשאר הפרחים, ריח הטבע ותחושת החופש קוראים לנו לשבת בחיקם.
"מה דעתך על המקום הזה?" ביקשתי את דעתה.
"מקסים" היא ענתה בחיוך ופרסה את הלונג.
מסדרים את שהבאנו, אין אנשים מסביב, מחשבות מבולבלות מחכות שאגיד לה להתפשט, לשכב על הגב, אניח עליה את ארוחת הבוקר ואוכל ממנה להנאתי, אך הפעם אכלנו יחד, שוחחנו על אתמול, שתינו יין וצחקנו על חרגול שקפץ לו מולנו.
ראיתי איך טוב לה וזה עשה אותה חרמנית, היא חיכתה להוראה לחשוף את ישבנה וללכת על ארבע כדי שאצפה בה מתגרה.
אני מודה שזה היה יכול להיות נחמד, היא יודעת כיצד לגרום לי לניצוץ. אני הנחתי את ראשי על כרית שהבאנו והיא בינתיים סידרה את התיק.
פרק הארוחה נגמר והיא בטוחה שכעת אקשור אותה לגזע עץ עבה ואצליף בה עם מקל מגולף. המחשבות המעוררות האלה גרמו לתחתוניה להיות רטובים ואני העברתי את ידי על ירכיה, רק כדי לגרום לה להתפתל, את הג'ינס לא הורדתי. חיבקתי אותה ושתקנו. גם לי נזקף הזין והתאהבנו ברגע הזה בדיוק ככה.
היה אפשר לצפות שאתפוס את עורפה ואגרום לה למצוץ בכוח בתנועות קדימה אחורה תוך השתנקות ועיניים דומעות מבקשות את הרגע שאגמור. היה אפשר, אך לא.
חלפה לה שעה קלה שלה ושלי וזה היה הזמן לחזור, גנבנו מרגוע של סופ"ש והבאנו אותו הביתה איתנו, "את נכנסת להתקלח?" היא היתה משוכנעת שאקלח אותה במקלחת זהובה, "כן" החלה להתפשט, אבל לא קילחתי אותה, היא התקלחה לבד ואחריה אני ואז יצאתי וראיתי אותה יושבת בסלון מסתכלת עליי בעודי חצי ערום ומגבת בחצי השני.
"אתה יודע, אני לא מבינה, לא היה היום בכלל בדסמ..."
"לא" עניתי בקצרה.
"אז אתה ונילי" היא קבעה.
"נכון, אבל אני נהניתי מאוד איתך, ואת?"
"מאודדד" היא קרנה וחשפה שיניים מתוקות.
"אז גם את ונילית" קבעתי.
והלכתי להביא מצבטי פיטמות לפני שאני מזיין אותה.