אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ברוכים הבאים וספנק

הבלוג עוסק במחשבות והלצות שקשורות לעולם הזה.
אל דאגה, לפני שקשרתי נתתי להן מילת ביטחון.
לפני 5 שנים. 26 באוקטובר 2018 בשעה 18:00

"מה הפנטזיה שלך?" שאלתי אותה.
היא השיבה שאין לה ממש פנטזיה, שכבר עשתה הכל, אבל אני הפצרתי בה שתחשוב עמוק יותר, אמרתי לה שבטוח יש משהו שבא לה לעשות.
היא היתה סקפטית נורא לגביי, אבל התעקשתי שוב ושוב והיא התרצתה, "טוב, אולי יש משהו, אבל זאת לא באמת פנטזיה להגשמה, זה סתם צחוקים" היא אמרה.
"תנסי אותי, אני אוהב צחוקים" עניתי.
ואז היא חייכה חיוך שטני סגול עם קרניים ואמרה: "בא לי לעשות סקס בצומת שינקין אלנבי".
"חחח מה??" הופתעתי, "כאילו איך? בדירה בבניין ליד? בחדר המדרגות?".
"לא לא, בצומת" היא השיבה בנחרצות, "על הכביש".
"יא חתיכת מופרעת!" הגבתי בתדהמה, מעולם לא שמעתי כזאת פנטזיה, מי זאת הבחורה הזאת שאני מדבר איתה עכשיו? שאלתי את עצמי.
"טוב, אני אגשים" הבטחתי.
"באמת?!" היא שמחה חוככת כפות ידיה.
"כן, את חתיכת מופרעת, אבל אני אגשים" חייכתי.

שבוע עבר והיא לא באמת זכרה את השיחה שלנו, אבל אז התקשרתי אליה והזמנתי אותה אליי הביתה. אמרתי לה שתבוא חרמנית, כאילו שדברים כאלה אפשר לבקש, הרי או שזה קיים או שלא. אבל עצם הבקשה מחרמנת לכשעצמה ולכן ביקשתי.
כך היא באה, ספוגה בחרמנות, מלאת ציפייה, נכנסה לסלון.
"עשית סדר פסח חמוד?" היא תהתה למראה המרחב שסידרתי על ידי הצמדת הרהיטים לקיר ופינוי השטח.
"לא" ואז הלכתי לחדר והבאתי נייר גדול, 3 מטרים על 3 מטרים, ופרשתי אותו באמצע הסלון.
"מה זה? מה ציירת?" היא שאלה כשהבחינה בנייר הפרוש בעודי מושך אותה לעבר הציור.
"זהו צומת שינקין אלנבי!" הכרזתי בגאווה ששמורה לבן גוריון.
"חחח...אתה ממש מצחיק!" היא הגיבה ועוד לפני שהספיקה לחשוב יותר מידי, כופפתי אותה והורדתי את מכנסיה, מרגיש את רטיבותה,
ונכנסתי מאחור. מזיין אותה ללא הרף, שומע אותה צועקת וצוחקת, נהנית מהרגע.
"אתה, מצחיק, אותי!" היא קראה, תוך כדי שאני הולם בה, "אבל, אבל, זה לא אותו דבר".
"בטח שכן" אמרתי לה מתנשף.
"לא" היא השיבה, "זה הכי חמוד מצידך, אבל אף אחד לא רואה אותנו, זה לא אותו דבר".
"בטח שכן" המשכתי לזיין בכוח.
"מה בטח שכן??" היא לא הבינה.
"צאו חברים!" קראתי. ואחד יצא מאחורי הספה, אחר מעבר לדלת, שלושה הגיעו מחדר השינה ועוד שניים מהמטבח, עומדים וצופים בנו
מזדיינים בקצב.
"זה בדיוק אותו דבר, אני מזיין אותך בצומת וכולם מסתכלים" אמרתי ולא הפסקתי.
היא הסתכלה סביב במבט מופתע וחיוך של הנאה, "לא סגורה על הגשמת הפנטזיה, אבל תמשיך לזיין יא חתיכת מופרע!".


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י