לפני 8 שנים. 15 בינואר 2016 בשעה 21:16
אני שותה יין טוב, מתאהב בחוסר האיזון. המילים יוצאות ממני כמו היו סודות גנוזים.
הספה נוחה כ"כ, הפסנתר מנגן לי ברקע. מה לו לאדם יותר מכך אני שואל?!
והיכן היא האהבה? כאן, לידי, ישנה לה מחובקת אל ירכיי.
ויודעת היא את צורכיי?
הוו שאלה נוראית כ"כ..
וצרכיי הנסתרים והמביכים, מי יודע זאת חוץ ממני? אוי הזילות.
ומדוע המבוכה משתלטת לי?
שאלות שאלות, ודאי טוב אתה בשאלות שהרי תשובות אין לך בקנה.
בזוי ועילג, חופשי וכבול בגבולות הדמיון. הדמיון כיסה עיניי עד אובדן.
