לפני 7 שנים. 26 במאי 2017 בשעה 19:41
לא מכיר מציאות כזאת,
נלחם בה ונאבק.
גוונים של חשיכה בתוכי,
כאלה שאוהבות ומחייכות לי בכתיבתי.
תחושות של עצבות שאינה עוזבת,
מול עיני, מול פני.. אולי געגועים אחרים?
היכן היא, היכן מושא געגועיי?
עצבות שכזאת,
רגעים של לבד.
תמיד אהבתי זמן איכות עם עצמי,
אך לאחרונה אני צמא ליחד.