אתן חושבות שאתן מכירות אותי כל כך טוב, כל מחשבה, רגש והבעת פנים. כשבעצם אתן יודעות כלום.
- אתן לא מכירות את החוש הומור שלי.
- אתן לא מכירות כמה סקסית אני באמת, כל מה שראיתן עד עכשיו היה רק חלקיק.
- אתן לא מכירות אותי באושר ובמעמקי עצב.
- אתן עקרות בית נואשות ואומללות, שעוטפות את החיים שלכן במין מעטפת זוהרת של קינק וסקס פרוע.
- אני מסתכלת עליכן, מפונקות, עצלניות, וכל כך משעממות.
הייתי אומרת שויתרתן על כל החלומות שלכן, אבל אני לא בטוחה אם אי פעם בכלל חלמתן. אם אתן בכלל יודעות לחלום.
אתן מוצאות עניין ברכילות לא מעניינת, כי זה מה שממלא את קדרות החיים שלכן.
אתן מאשימות את הגנטיקה המחורבנת שלכן בכל מה שקורה לכן ומתעצלות לעשות שינויים באורח חיים, לקבל עזרה שמושטת לכן באהבה.
מחפשות הרפתקאות בשלולית מי מדמנה.
אני מסתכלת עליכן והמומה מזה שפעם היינו חברות (נגיד ש...).
לפני 9 שנים. 2 באוגוסט 2015 בשעה 13:56